1.
ד"ר ריכרד הורן ורעייתו צ'יצ'יליה בדרך לביקור בית בפינת הרחובות אחוזה רמב"ם רעננה ב"פרייבט "שלהם. 1938. ד"ר הורן המיתולוגי זכור לטוב במושבה רעננה גם תודות לידע המקצועי שלו ומסירותו. 1938. תמונה שהעלתם אסתר הורן.
2.
אמסעדת בית הספר העממי ברעננה בבית העם. שנות הארבעים. הכל מצוחצח ולבן. (תמונה מארכיון מורשת רעננה).
3.
הגננת המיתולוגגית סטלה צהנר עם ילדי הגן בדרך לחגיגית ביכורים. מבחינתי, היא היתה הגננת הראשונה, כשהגן היה ממוקם ברחוב בורוכוב. שנות הארבעים. ואולי גם אני נמצא כאן? מתקשה לזהות. פריט 3 (תמונה מארכיון מורשת רעננה).
4.
קבלת ספר ראשון בבית הספר העממי ברעננה. 1944.
עם המנהל בן-ציון זיו והמורה דבורה. שורה עליונה מימין: רותי גלובוב, מיכאל יעקובסון, אריה עציוני-קלפולץ, ברוך גולדשטיין, לא מזהה, מרים שפירא, עמוס, אילן הרשליקוביץ, עדה רביץ, מיכאלה יטשולד, מרים לוי.
שורה שנייה: נחום, לא מזהה, לא מזהה, עודדה בן אליהו, גרין, לאה רפאלוב, שלושה לא מזוהים, דליה פרלמוטר, מרים יזראלביץ, לא מזהה.
שורה שלישית: כותב השורות, שניים לא מזוהים, נחמה סירי, טובה פיינר, הדרה, אשר ידלינסקי, שניים לא מזוהים, פנינה לויצקי, לא מזהה.
שורה רביעית: אורי לב, צביקה ברדך, אילנה וולף, יחיאלה, לא מזהה, אבינועם אוסוביצקי, זבולין סירי.
ןמתנצל אם לא דייקתי לגבי מישהו. אתם מוזמנים להרחיב.
5.
גן ילדים ברעננה ש/ל 1926. המושבה רעננה בת 4, בערך כמו גיל הילדים (ארכיון מורשת רעננה).
6.
אגודת בריאות רעננה 1944. במרכז התמונה: בן -ציון זלטין זיו, מנהל ביה"ס העממי. (ארכיון מורשת רעננה).
7.
חגיגת פורים בגן ויצו רעננה 1952. (ארכיון מורשת רעננה).
8.
ביכורים בגן אורה רעננה באמצע שנות הארבעים . עומדת בצד שמאל הסייעת -גננת אסתר איביאן. אורה עומדת שלישית מימין. (תמונה מארכיון מורשת רעננה).
9.
חברי מקהלת רעננה של 1947 בניצוחו של צבי כספי. (יושב באמצע בשורה התחתונה)יושב ראשון מימין :שלמה לנגרמן, איש דואר רעננה ששימש גם סולן במקהלה. עומדת ראשונה משמאל בשורה השנייה: שרה זברובסקי-זיו, נציגת דור ההמשך של דור המייסדים במושבה.
10.
מחזור תשי"א -1951 של בית החינוך לילדי עובדים ברעננה בראשותו של המנהל ישעיהו ברטוב.
11.
רחוב יהושע 1,פינת אחוזה. בית בז'וז'ה. הרחוב שבו גדלתי בין השנים 1937-1951. צילום שלי במצלמה שקיבלתי מתנה לבר-מצווה. פיתוח הפילם נעשה בצלמניית זולר המיתולוגית. ברקע: נוף המועצה המקומית, עם בריכת המיים ומגדל השמירה ובית הכנסת המרכזי.
12.
בית החנוך רעננה. תש"י 1950. מחזור ראשון של "זרם העובדים רעננה". הפילוג בחינוך נמשך חמש שנים, עד שראש הממשלה, דוד בן-גוריון, החליט לבטל את ה"זרמים" ממש שפירק את הפלמ"ח.
13.
מחזור ה' בית הספר העממי ברעננה תרצ"ו 1936. במחזורים מאוחרים יותר התחילו לתת בתמונות הסיום גם את שמות התלמידים. פריט 21. (ארכיון מורשת רעננה). בשורת המורים מזהה מימין לשמאל את: משה מגד (שני), המנהל בן-ציון זיו-זלטין (חמישי), ישעיהו ברטוב (שביעי).
14.
כיתה ד' בית הספר העממי ברעננה תש"ו-1946. במרכז התמ ונה המנהל המיתוולוגי בן-ציון זלטין-זיו. עומד חמישי מימין אב הבית המיתולוגי זכרריה סירי. פריט 14. (ארכיון מורשת רעננה).
15.
המרפאה הראשונה של רעננה. הבניין ההראשון אשר שימש כמרפאה נבנה באמצע שנות השלושים , בסמוך לבנייני הציבור. חזית הבניין פנתה לרחוב רמב"ם וצידו האחורי גבל בבית הספר , בבריכת השחייה ןהמקווה. בתחילה ניתן בו השירות rputרפואי חינם, ע"י ד"ר לבובה וד"ר פולסטרה, אשר קיבלו חולים בחדר מיוחד בבניין בית העם . כשהיישוב גדל נבנה צריף ברחוב רמב"ם ובו היו שני חדרים וומרפסת. הבניין שנבנה בשנות ה-30 היה מרווח ועשרות שנים שירת את המושבה. כיום משמש המבנה את משרדי המחשוב והביטחון של עיריית רעננה. חלו בו שינויים פנימיים רבים , אולם עדיין ניתן להבחין בראשוניותו. .בראשית שנות ה-30 החלה קופ"ח של ההסתדרות לתת שרותיה לתושבי המושבה. (ארכיון מורשת רעננה).
16.
בית הפועלים של רעננה, בית הקולנוע הגדול ביותר של המושבה בשנות הארבעים והחמישים. הוצגו כאן מיטב ההצגות והסרטים. רעש חזק במיוחד עוררו אסיפות הבחירות שנערכו כאן. ולא נשכח גם דברים שבשוליים: המחאות של הצופים כל אימת שלא היתה התאמה של המתרגם בין התוכן לכיתובים, או כאשר סרט הפילם נקרע! חלקי הצוללויד שנזרקו לאחר ההקרנה לתוך פחי האשפה היו אף הם מושא לחיפוש ולאיסוף של הילדים. ולא נשכח גם את השאיפה שלנו להתפלחויות לקולנוע, ביחוד כאשר בבית הקולנוע היו סדרנים "טובים". ורק להוסיף ולציין שהיו עוד באספקטים בקולנוע המיתולוגי, כל אחד מהזווית שלו.
17.
גמלים ברחוב הראשי של רעננה, אחוזה. 1929. המושבה בת 7. יום שלג נדיר בארץ ובמושבה. בכיוון השני של התנועה ניתן לראות את עגלת הלחם של משפחת אנקר, המשפחה שסיפקה לחם לרעננה ולמושבות השרון עד לסגרת המאפייה ב-1970. גמלים ברחוב הראשי! פריט 16. (תמונה מארכיון מורשת רעננה).
18.
העגלון בן-יליד נוהג בעגלת הלחם של מאפיית אנקר מוביל לחם לתושבי רעננה ב-1929. המאפיית של משפחת אנקר היתה ממוקמת ברחוב אחוזה 107 וסיפקה לחם לכל מושבות האיזור עד לסגירתה ב-1970. כפי שנראה בצילום, עגלת הלחם הזו סיפקה לחם לתושבי המושבה "שלה".
19.
משפחת בנקר לפני הכניסה למשרד בברעננה של שנות החמישים. מדינת ישראל לשכת הדרכה מחוזית.