כינים או זנבות- חלק תשיעי והזוכה בהגרלה!

כן, נכון... איפשהו ברשומה הזו מסתתר שם הזוכה המאושר/ת בהגרלה אבל חכו, בואו לטייל איתי קצת.

קוראי הבלוג הותיקים כבר מכירים את סדרת הרשומות שלי הנקראת "כינים או זנבות". למי שלא מכיר אסביר כי מדי פעם אני מעלה רשומה ובה תמונות מכל מיני דברים שלא היו ראויים לרשומה שלמה משלהם.
למשל תמונות מטיול או סתם תמונה של פרח וכד'. לפעמים יש בהן גם תמונות של עבודות שהכנתי אבל הן קטנות או לא מוצלחות במיוחד ולכן הן מופיעות ברשימות הכלבויניק האלה.
מכיון שהשנה יש כאן בלאגן ומכיון שהשנה פירסמתי מעט רשומות בהשוואה לשנים קודמות, לא שיתפתי אתכם בכינים ובזנבות שהצטברו. והצטברו המון cheeky

ב1.1.2015 התחלתי להכין את הרשומה הזו, כינים וזנבות מספר 9. היום, לאחר יותר מחצי שנה, התישבתי סוף סוף להמשיך אותה.
בינואר, העליתי לכאן תמונות מימי הגשם שהיו בנובמבר.
וזה מה שכתבתי אז:

בנומבמר היה המון גשם...כך נראה השדה שמול הבית שלי.
תענוג!

וביום גשום אחר הופיעה קשת בשמיים,
אבל לא אחת.. אלא שתיים...
יצא לי חרוז. cheeky

נפגשתי לארוחת ערב עם חברות מקסימות, שמוכרות לכם...
מימין לשמאל: כתוממה, תמיקה, חתולה אחת... אסנת חזן והדר בש.
תוספת מהיום: בנות, מתי חוזרים על מפגש טעים כזה שוב?

הנה הזדמנות נהדרת להודות לאורמש ידידנו היקר שפירגן לי, בבלוג שלו, על הפוסטים שלי שעסקו בפעילויות שלי בימי צוק איתן מה שנקרא "חמ"ל חתולי"...
איזה מותק שאתה!

וכאן עצרתי ולא המשכתי את הרשומה

אני חושבת שעכשיו זה זמן מצויין להמשיך להראות לכם מיני כינים ומיני זנבות....
אבל קודם... רגע, תופים... (זה הדבר שהכי קרוב לתופים שיש בין האייקונים של תפוז...).
קודם... תוצאות ההגרלה :
אז תגידו ל...

בבקשה שלחי לי בפרטי שם מלא וכתובת, ומה את רוצה שיהיה כתוב על המחברת מלפנים. תתחדשי! cheeky

ועכשיו, אפשר להמשיך להשתעשע בכל מיני תמונות

יום אחד כשביקרתי בתל אביב ראיתי מחזה שלי לא יכול לקרות. אדם יושב על ספסל וקורא ספר. לאנשים עם הפרעות בריכוז, כמו שיש לי, זהו מצב דמיוני כמעט. לא יכולתי להתאפק וצילמתי אותו. הוא, אגב, הסכים שאפרסם כאן את התמונה.

ובמקום אחר, קצת הפרעתי למישהי להתרחץ...

התמונה הבאה שחיכתה בתור היא תמונת הקפה שלי שנשפך ומיד הוכיח שהוא רוצה "אהבה ולא מלחמה"
(הקפה נשפך מסביב לקנקן בו הוא היה ולכן נוצר עיגול מדויק כזה. כשהרמתי את הקנקן, נזל עוד קפה ויצר את הצורה הזו).

ומי אמר שאין כאן יצירה?
כחודש לאחר שנולדו התאומות התחלתי לסרוג להן כובעים. נכון הצבעים נורא מיוחדים ויפים?
ולמה אין רשומה שלמה על הכובעים הסרוגים?
נכון! כי הכובעים נשארו עד היום במצב הזה ב ד י ו ק.....

בחנוכה, שהיה לפני כחצי שנה, התארחו כאן חברים והנה כמה תמונות שאהבתי במיוחד:

מי מזהה את זוג החברים העומדים מאחורי החנוכיה?

כשהופיע לו ה"סופר מון" צילמו כל בעלי המצלמות המשוכללות את הירח, ואני... אני לקחתי את המצלמה הקטנה והפשוטה שלי ורציתי גם....
למי שלא מכיר, סופר מון נקרא המצב המתרחש פעם בשנה בו הירח קרוב יותר לכדור הארץ מאשר בשאר הימים.
בדרך כלל מפרידים בין הירח לכדור הארץ 384,403 קילומטרים בממוצע, אבל פעם אחת בשנה המרחק קצר משמעותית ועומד על 356,577 קילומטרים. אז נראה הירח גדול יותר ובוהק הרבה יותר. מחזה מרשים מאד.

כמעט שכחתי להכניס לפוסט ה"שאריות" הזה את אחד הערבים הנחמדים שהשתתפתי בהם.
זה היה ערב בלוגרים של תפוז שבמהלכו חלק מהבלוגרים קיבל פרס הצטיינות (רמז: אני! אני!). נישנשנו, קשקשנו ואז היה הטקס.