קישואים באדנית - היתכן?

הלא יאמן קרה שוב. אחרי החציל שגדל וגדל באדנית

הגיע תור הקישוא.

עד שלא רואים לא מאמינים. גם אני לא.

ככבר סיפרתי לכם על סניף הפקולטה לחקלאות אצלי באדניות.

כן גדלתי שם, ברחובות, בסמוך לפקולטה. שם היתה ילדותי המאושרת.

יתכן ומשהו באויר דבק בי. יתכן.

5 אדניות בפתח חלון הסלון, המשקיף אל הנוף ממרומי הקומה הרביעית.

כרמל - חיפה.

שמש, גשם, רוח, טל, שקיעה וזריחה.

תנאים טובים יש לאדניות שלי. נראה שהן מרוצות.

מנהג יש לי....חותכת ירקות (עגבניות, פלפל, דלורית, חציל, קשוא....) חלק נכנס לסירים או לקערת הסלט

וחלק מזערי מגיע לאדמת האדנית.

מה שיהיה........יהיה.....

לא תמיד אני זוכרת היכן ומתי, טמנתי שם אוצר.

לא פעם, לא זיהיתי את העלים החדשים ופניתי לעזרה בקבוצת הגינון האהובה עלי בפייסבוק.

כך קרה גם הפעם.

היו ניחושים שונים......הרוב טענו שזו דלעת. ידעתי שדלעת לא ביקרה במטבחי. מקסימום - דלורית.

לא היה צריך זמן רב לנחש.

בזה אחר זה צצו הפרחים הגדולים והכתומים/צהובים.

עלים ענקיים, שלצערי נפגעו בחלקם מהגשם והברד שירדו בעת האחרונה בשעות הלילה בחיפה.

מדי בוקר עם פתיחת התריס חייכו אלי פרחים נוספים ושימחו אותי.

ואז החל לבצבץ הקישוא הראשון.

הפרחים שלו הזכירו לי מיפגש בקפריסין לפני שנים ארוכות, עם בשלניות מקומיות שמילאו אותו באורז ובשר.

לא טעמתי, אבל הזיכרון צף ועלה.

ממשיכה להתענג על ההפתעה באדנית.

מחכה להמשך...לאיזו גודל עוד יגיע.......

יופיו של הטבע!!!