מה לצרבת ולפריכיות
פריכית. מילה מוזרה שיש בה רך וגם מעט קושי .
היא כמו תבן וקש.
פעם כשהייתי רואה מישהי אוכלת פריכית תהיתי איך אפשר לאכול קש?
היום אני אוכלת לארוחת הבוקר רק פריכית ואפילו שתיים.
והכל בגלל צרבת קטנה שהתנחלה אצלי והחליטה. רק פה אני נשארת וגדלה.
והיא אכן גדלה.צרבה ושרפה הרגיזה ועצבנה והכי הרבה כששחיתי
בבריכה שם השתלטה והפריעה בתנועה.
טוב צריך ללכת לרופאה.
זאת אמרה לקחת כדורים. אני וכדורים לא חברים טובים. אז מה עושים. ?שאלתי
.אז אל תוכלי חצילים ולא עגבניות.
אבל אני במילא לא אוכלת חצילים בבקרים, אז לא אכלתי גם בערבים.
ואכן בערב היא כבר לא צרבה ולא הציקה.
שמתי לב שהצרבת מחכה לבוקר ואז היא מופיעה ערנית ומוכנה להצקה.
אז החלטתי לבדוק , ויתרתי על הלחם בבוקר והנה אין צרבת,
בינגו,, נעלמה ואיננה,אולי הלכת לאחרת,
מאז אני אוכלת בבוקר רק שתי פריכיות עם ריבה שלי כמובן
ולפעמים עם שוקולד נטלה, המתכרתי, זה טעים.
חזרתי לחצי עגבניה בסלט של הערב ,חציל כבר לא .
למדתי עוד משהו שהגוף משתנה ועם הגיל כנראה משנה את השפה
הוא מתחיל לדבר בשפה חדשה, ואם מקשיבים מבינים ומיישמים
מצליחים להתגבר על מיני תחלואים מיותרים.
אילה לשבוע טוב