.הוניגמן, לורד קיטש, זיפ ואפילו תמנון, לא היו רשתות ברשימת רפרטואר הבגדים שלי
האמת... לא היתה לי רשימת כזאת כלל.
לבשתי בגדים שהיו. דאגתי שיהו מכובדים, נקיים ובעיקר שישבו עלי טוב.
אך לא מעבר לכך.
בדרך כלל "רכשתי" את הבגדים מאמי, שהיתה פחות או יותר במידות שלי (גם היא רזתה יפה לאחרונה).
לה היה זמן, וחשק לנבור ולחפש בגדים נאים שמתאימים למבנה הגוף השמן שלנו.
לרוב, היו אלה בגדים של פשרה.
האסטטיקה והטעם האישי של שתינו- שונה.
אני אוהבת בגדים קלאסיים, מחוייטים, מעט רשמיים. בגדים בצבעים סולידיים, ללא הדפסים, או עם מעט דוגמאות.
ואילו היא אוהבת בגדים צבעוניים, עם פייטים ונוצצים, תחרות, לא תמיד הבגדים הסתירו פגמים.
היתי לוקחת ממנה את מה שהתאים לי, בדרך כלל היו אלה פריטים, שלו היתי רואה בחנות, לא היתי קונה- לא משקפים את האישיות והאאסטטיקה שלי.
באופן כללי, לא היתי יוצאת למסע קניות.
היתי קונה, רק אם היה אירוע מיוחד, שהיתי חייבת בשבילו משהו חדש.
ותמיד זה היה יקר...
היתי מסתובבת בחנויות שכאילו התמחו למידות גדולות: מתאים לי (ml), עונות וקרייזי ליין.
ותמיד היתי חוטפת דיכאון.
בגדים זרוקים, בצבעים לא נעימים, מאיכות מאד ירודה ובעיקר- יקר!!
קראתי לבגדים הללו "אופנה של רוסיות זקנות"- ויסלחו כל חברותי הרוסיות, אתן ניראות מדהים!!
בגדים מבד סינטטי ולא נושם. צרים בירכיים ורחבים בחזה (למרות שיש לי חזה גדול, בחולצות הללו, היה מקום לחזה כפול משלי).
הצבעים היו נוראים, ההדפסים זקנים ולא מחמיאים.
בדרך כלל היתי עוזבת ולא קונה.
היתי עוברת ליד חנויות בגדים שהציעו שמלות מתוקות לנשים רזות (גג מידה 44), מציצה בקצה העין וממשיכה הלאה.
השמלות הללו לא בשבילי...
הקינאה הרקיעה שחקים במחירים הזולים של פרטי הלבוש- בעיקר בסוף עונה, אז היו מחירי הבגדים בריצפה.
ואילו בחנויות למידות גדולות, היו עושים טובה וההנחה הסתכמה ב-30%, אולי. או שהיו מבצעים של "קני ארבעה פריטים ושלמי על שניים"- אבל אף פעם לא מצאתי יותר מפריט אחד לרכישה...
פעם זרקתי לחברה שהינה מעצבת אופנה וקניינית של אחת מרשתות הביגוד הגדולות בארץ (כמובן של עד מידה 42), שלא חוכמה לעצב בגדים יפים לנשים רזות, כדאי לעצב גם בגדים יפים לנשים שמנות.
היא הסתכלה עלי במבט מוזר ואמרה: "לא יקרה".
אני מבינה את הבעיתיות בעיניין.
צריך להתאמץ, וזה קשה.
היום, לאחר שהורדתי כמעט 25 ק"ג ממשקלי, אני מסתובבת ברחובות סתם כך ומוצאת בגדים.
לאחרונה המלתחה שלי מורכבת ברובה משמלות, אך יש גם חצאיות וחולצות.
מכנסיים נועדו לטיולים (וגם לטיולים אני מסוגלת לצאת עם חצאית).
הארון שלי מפוצץ בשמלות שנרכשו בחודשים האחרונים.
אני יוצאת לסיבוב בעיר וחוזרת לפחות עם שמלה אחת.
והמחיר...
רוב השמלות שלי לא עלו יותר מ-40 ש"ח.
אני מוצאת מבצעים בלי סוף.
אני חברה של כבוד בחנויות של תמנון.
כל שבוע אני פוקדת לפחות פעמיים את שתי החנויות שבעפולה.
בודקת, מחפשת, מסמנת שמלות מהקולקציות החדשות ומחכה שהמחיר ירד אל מתחת ל-40 ש"ח ואז קונה.
יש לי גם שמלות יותר יקרות, אך גם אותן רכשתי במבצע של לפחות 50% הנחה.
היום טיילתי ברחבי עפולה.
לא היתה לי שום מטרה לרכוש בגדים.
אבל החנות של הוניגמן, צדה את עיני.
בחזית החנות עמד בר בגדים ועליו מבחר שמלות מתוקות ב-59 ש"ח.
לא עמדתי בפיתוי והלכתי לבדוק.
היו שם שמלות טרוויליות, שיש לי כבר בדוגמתן, היו שם שמלות מנומרות- ממש לא אני והיו שם שמלות ורודות- ממש לא מתחברת.
אבל מצאתי שתיים שאהבתי.
מדדתי ורכשתי (על הטיקט של אחת כתוב שהיא עולה 280 ש"ח ועל הטיקט של השנייה כתוב שהיא עולה 370 ש"ח).
אחת מהשמלות שרכשתי היום.
כיף, עשה לי את היום!!!
* תסלחו לי על התמונה המזוויעה, אני לא יודעת להצטלם ואני לא פוטוגנית!!