מה נשתנה הלילה הזה מכול הלילות?....

חירות זילברמן ישבה על הכורסא בצבע חרדל בסלון , הביטה אל הנוף הנשקף מולה ובהתה. פעם כשהייתה בוהה היו לה נקיפות מצפון אבל מאז ששמעה את דבריה של משוררת די ידועה ודי נחשבת או אולי אפילו ידועה ונחשבת, היא הרגישה נוח מאד עם הפעולה הזו.

הידועה , עם או בלי די, דיברה בהרצאתה על נושא שכינתה אותו 'בשבח הבהייה'.

היא הסבירה שהבהייה חשובה מפני שהיא מרוקנת את המוח ממחשבות משומשות ומאפשרת לכאלו שלא אוהבות ל הידחף  להגיע ליעדן,

כלומר , למקום במוח שממנו הן יכולות לדבר איתנו.

'מה נשתנה הלילה הזה מכול הלילות?'

זהו כבר היא נדחפת? קצת סבלנות, קצת כבוד לותיקות.רק לפני כמה דקות עוד בילבלה לי את המוח משומשת אחרונה לפניי שנשאבה גם היא אל מחסן הוואקום.

חירות הבינה ששלב הבהייה הסתיים, לצערה .

'באמת , מה נשתנה הלילה הזה מכול הלילות? ומה זה רלוונטי לחיי בכלל מה שקרה לפני אלפי שנים? י

ציאה מעבדות לחירות היא כבר עובדה קיימת וברור לכול אחד כמעט למה לא טוב להיות עבד

אז בעצם אני צריכה לשאול את עצמי מה נשתנה הלילה הזה מכול הלילות עבורי? אבל למי יש כוח לחשוב עכשיו ,

חבל שאי אפשר לשבת ולבהות כול היום'  צלצול הטלפון קטע את רצף המחשבות שנדחפו למקום המואר במוח,

מזל שיש טלפון ומזל שמישהו מתקשר עכשיו ואני לא צריכה לחשוב,לענות לטלפון אפשר הרי גם בלי לחשוב נכון?'

היא סיכמה לעצמה את הדיון בשאלה רטורית והרימה את השפופרת.

'הלו, בוקר טוב' אמרה לאפרכסת .

'אימא , איפה את חיה? מה בוקר ומה טוב? עכשיו אחת בצהרים , את שומעת , צהרים!

ומה טוב? לא שמעת חדשות היום? היה פיגוע בכביש 6 ,למזלנו יש רק פצועים, אבל אימא אני ממש לא מבינה מה את עושה כול היום.?

בכול אופן , תקשיבי טוב, אני צריכה שתעשי היום ביביסיטר לדני , אני מתעכבת בעבודה , בסדר?'

מה היא תענה לה לדנה ביתה הבכורה שלא בסדר?  היא ודנה יודעות את התשובה.

'דנה , אל תדאגי, אמנם יש לי הרבה עיסוקים והיו לי תוכניות אחרות לאחרי הצהרים אבל אני אתפנה ואשמור על דני המתוק'

הן נפרדו בברכת שלום , היא הניחה את השפופרת והבינה שזהו הגיע הזמן להיות ממוקדת במציאות ,הסתיים הזמן של 'בשבח הבהייה'

כשהלכה להתארגן נדחפה מחשבה נוספת לבמה המרכזית והיא מצאה את עצמה חושבת על הקשר בין מה נשתנה הלילה הזה לבין המושג חירות ואיך זה רלבנטי לחייה.

'שתשכיל לחיות ביחד, ולהישאר חופשי. שתוכל למצוא תועלת, גם במצבים קשים,,,/שתצליח ,שחייך/לא יהיו לריק'...

חירות 'מתה' על השיר  הזה של שלום חנוך, הוא מקפיץ אותה מהמקום והיא רוקדת איתו בבית עם חוש הקצב הדפוק  שלה

ושרה ,בכלל לא בקצב, יחד עם הזמר.

כשהסתיים השי ר היא הרגישה שהיא  חייבת לשמוע אותו שוב, ניגשה למחשב, פתחה את היו טיוב וכתבה את שם השיר 'בגלגול הזה'

מעניין אם הוא מאמין בגלגול נשמות,חשבה והתחילה לשיר ולרקוד עם השיר ואז חדרה לתודעתה המוסחת השורה הזו:'שתשכיל להיות ביחד ולהישאר חופשי'

היא נעצרה התיישבה על הכיסא הכחול מול המחשב ואמרה לעצמה: 'הוא פשוט גאון השלום חנוך הזה, זה הרי לב העניין , לדעת לחיות ביחד ולהישאר חופשי, והיא לא ידעה לעשות את הקסם הזה,ולכן כשתשאל את עצמה בליל הסדר 'מה נשתנה הלילה הזה מכול הלילות ?'

התשובה שהיא תיתן לעצמה תהיה ,שבכל הלילות הייתי ביחד ,והלילה הזה אני לבד ,לבד, לבד,. 

חירות חזרה למחשב פתחה שוב ביו טיוב , הקלידה את שם השיר והתחילה לשיר ולרקוד עם הזמר :

'שיהיה לך טוב/ שתספיק לאהוב/הו בגלגול הזה/הגלגול הזה.

אולי , מי יודע , היא תלמד בגלגול הזה את הסוד הגדול של 'לחיות ביחד ולהישאר חופשי' אולי,

ואם לא בגלגול הזה  אז בגלגול הבא , בגלגול הבא.