אז לא חשבתי שאני עוד אחזור, אבל אני כאן.
לא יודעת אם אצליח לחזור באמת, אבל מתכוונת לנסות.
המון דברים קרו בשנתיים (שנתיים?! הצילו!) שלא הייתי כאן באמת. רובם גרועים 
. אבל חלקם טובים.
התקציר:
אני עדיין כאן באקדמיה. עדיין באותה דרגה. עדיין בלי קביעות.
עם ראש חוג חדש (יחסית...) שכבר הספיק לעשות לי זובור (יותר מפעם אחת ועל כך נרחיב בהמשך). עם סטודנטים (ברובם כייפים, בחלקם מציקים, תמיד משעשעים). עם חברי מחלקה (מטורללים יותר ופחות).
עם יותר מספר אחד. עם זכיה במענק מחקר. עם מאמרים שפורסמו וחלקם שמחכים.
אבל התקציר לא מקיף את התלאות והדמעות. בעיקר של השנה וחצי האחרונות. אז תחזיקו חזק - אני מקווה להשלים פערים.
ובעיקר מקווה שגם אם כל זה ייגמר בבכי, לפחות נהנה בדרך אל השימוע!
