בימים חמים אלה, יולי פינת אוגוסט, כשהאוויר עומד בחוץ והזיעה נוטפת כמים אני מוצא את עצמי אחוז געגועים לימים בהם הסתיו בחלונות ואור בבית פנימה (בניגוד לחושך היורד מוקדם בחוץ).
כן, כל ציפייתי שייכת לסתיו – אך הוא מבושש לבוא.
מה אמרת? שעוד חודש כבר יהיה פה הסתיו? צר לי לבשר לכם כי בארצנו הסתיו לא מגיע לפני אוקטובר – ולרוב גם לא לפני נובמבר.
מה אמרת? שעוד חודש כבר יהיה פה הסתיו? צר לי לבשר לכם כי בארצנו הסתיו לא מגיע לפני אוקטובר – ולרוב גם לא לפני נובמבר.
כן, אי אפשר לבקש הקלה בחום (או בלחות) בסוף יולי. הסתיו לא יושיט את ידו אלינו ככה פתאום ללא סיבה.
אין טעם לבקש את השמחה הפשוטה שביציאה החוצה בלי להזיע (מבחוץ) ולהתייבש (מבפנים) בו זמנית.
כל שיש לנו הוא תוגת הקיץ החם.
כל שיש לנו הוא תוגת הקיץ החם.
אני מתגעגע לרוח. רוח קרירה בשמיים שלליטופיה אפשר להירדם.
אומרים שבירושלים יש רוח כזאת גם בימי הקיץ החמים – במיוחד כזאת שנושבת מהר הצופים.
אומרים גם שבמדבר בלילות מנשבת רוח קרירה ונעימה שיכולים להרדים אפילו את מי שנמצא ליד ים המלח – אבל הייתי פעם בים המלח בקיץ ויותר מפעם בירושלים ואני יודע שגם אם בירושלים קריר קצת יותר, סתיו זה לא. (ועל ים המלח בכלל אין מה לדבר!)
אני כבר לא צעיר וחוויתי עשרות חודשי קיץ בארץ הקדושה שלנו, ובכל זאת אני עדיין מתלונן.
כי זה מה שמקובל לעשות בנושאי מזג האוויר: להתלונן. כולם מתלוננים על מזג האוויר ואף אחד לא עושה משהו בעניין.
התלונות שלנו היו מתפזרות ברוח, אם הייתה רוח.
האמת היא שאתם לא צריכים לבכות בגללי ולא לצאת להגנתי. הרחמים שלכם לא יעזרו פה, כי זה רק הקיץ (החם).
אפילו אם אקרא לכם באופן נואש לבוא ולהביא אתכם את הסתיו עדיף שלא תנסו זאת, כי את הקיץ הישראלי לא תוכלו לנצח – ואם כבר תבוא הרוח היא ודאי תהיה רוח מזרחית חמה וממש לא נעימה.
אבל עוד יגיע היום – כנראה בנובמבר (ולא יאוחר מדצמבר) – בו כבר לא אראה את השמש המלהטת בחוץ (אבל גם לא את הסתיו בבית, בגלל שכנראה אפעיל חימום).
ביום ההוא, הרחוק כל כך, פרחים יפרחו בחוץ – ולא אראה רק קוצים.
אז אוכל לצאת אל הספסל בגינה, אל הרוח הקרה שתקרא לי – ואני אבוא סוף סוף.
אולי אפילו אלך לחוף, ליהנות מהגלים הסוערים ומהרוח הנעימה בלי סכנה להישרף בשמש (ולחטוף סרטן עור), או להידרס ע"י שחקני המטקות ומוכרי הארטיקים ולקוחותיהם.
אבל יותר סביר שכשיבוא היום הזה אשב בבית, אעביר את המזגן מקירור לחימום ואמשיך להתלונן על מזג האוויר.
אוי, כמה שאתגעגע לקיץ...
מוסר השכל: מזג האוויר האידיאלי שייך תמיד לעונה אחרת
שבת שלום!
תודה ליעקב אורלנד שכתב את השיר המקורי ולאום נטע - שהציעה לי לכתוב עליו.
גם הפעם קצת טעיתי בהבנת כוונתו של המשורר (אלא אם הוא כתב את השיר בסוף יולי).
גם הפעם קצת טעיתי בהבנת כוונתו של המשורר (אלא אם הוא כתב את השיר בסוף יולי).
והרשומה המומלצת היא – המכשול הבא - בבלוג של tweedle dee
<