אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאוד. ככה שרנו בתור ילדים, בשנה האחרונה אני מכניסה לתוך חיי, באהבה אינסופית, אנשים טובים מאוד, משבר קטן בחיי הכניס לתוכם אנשים מקסימים וקסומים, שפשוט בא לי לחבק אותם. אנשים כמו ויני וינסנט חברי הטוב, האמת שבעיקר יצא לנו לדבר בפייסבוק, הוא מצחיק אותי, אבל בעיקר גיליתי שיש לו לב כל כך רחב, אדם מדהים, שהציע לקחת את בני המתוק ביחד עם בנותיו, לסרט. לצערי הרב אני מכירה את אשתו, אל תתעצבנו עכשיו עליי, כי לצערי הרב אני מכירה אותה לא בגלל שסתם נפגשנו ודיברנו, אלא כי שתינו חולות בסרטן השד, תודה לאל היא מחלימה מסרטן השד, אבל הלצערי היה רק כי אני הייתי שמחה להכיר אותה בנסיבות אחרות לגמרי, אבל אני שמחה עד לב השמיים שהכרתי אותה ואת בעלה. זוג מקסים, עם בנות מדהימות, הם נכנסו לי עמוק ללב ואני לא אשכח להם לעולם את זה. עם כל זה הם הולכים ומתנדבים ומעניקים לאחרים, ולא מתביישים בזה אלא מפרסמים, לא בשביל מחיאות הכפיים, לא בשביל ההוקרה, אלא בשביל להעביר את זה הלאה. ויני אמר לי באופן אישי שהוא עושה זאת בכדי שעוד אנשים יעשו זאת. הנה ויני המקסים מתוך תמונה שהוא פרסם עליי בפייסבוק:
הכרתי עוד מישהי מדהימה, שלא משנה כמה קושי יש לה בבית, שבעבר נלחמה בקושי הזה והיום לא רק שהיא מקבלת את הקושי, היא חיה איתו באהבה, למלאך הקסום הזה קוראים עינת נוסבאום רוסשפה. יש לה שני ילדים מקסימים, מתוקים, מדהימים, שקוראים להם אור וליעם. האמא המדהימה הזו מלמדת אותם מה זה לקבל את השונה, מלמדת אותם ערכים, ובעיקר מלמדת אותם לתת. שני הילדים ההורסים האלה הם על הספקטורם האוטיסטי, הם ילדים פשוט מושלמים שרק בא לחבק אותם ולאהוב. האישה המקסימה הזו מלמדת אותם לתת, היא לוקחת את הילדים שלה למחלקת הילדים בבתי החולים, באה עם מתנות, עם חיוך, ונותנת לכל ילד וילד חיבוק, מעניקה להם חום ואהבה. כולנו, כולל אני, צריכים ללמוד ממנה, איך להכיל את הקושי, לקבל אותו, ולאמץ אותו אל ליבנו. אני כל כך אבל כל כך אוהבת אותה. היא בחורה מקסימה, אם כולנו היינו כמוה, העולם היה הרבה יותר טוב.
הכרתי מישהי מקסימה, מדהימה, בשם רבקה, גם בפייסבוק. פתאום היא פנתה אליי בשם עמותת שמחת אהרון שהיא הקימה למען חבר טוב שלה שנפטר. היא אדם מדהים, שעושה המון למען אחרים, עזרה לי לפגוש זמרים שאני אוהבת, עזרה לי לשמח את הבן שלי בכך שהיא הפגישה בינו לבין הגיבורים שלו שי ורועי. ביקשתי ממנה להפגיש בין חברה מדהימה שלי לבין מאיה בוסקילה, אני לא עשיתי דבר מלבד לשאול אותה אם היא יכולה לעזור לי לשמח אותה, והיא עשתה הכל. חברה אחרת שלי גם חולה בסרטן, חברה מדהימה שלי, שרציתי לשמח מאוד מאוד, אז ביקשתי מרבקה המדהימה שלי אם אפשר להפגיש בין החברה המקסימה שלי לבין דני רובס, אז היא ישר עשתה הכל רק בכדי לשמח את חברתי הטובה. היא בן אדם מדהים שעושה הכל רק בכדי לשמח חולי סרטן. היא מדהימה, עושה הרים וגבעות למען אחרים, קסם של בן אדם.
עוד בחורה מקסימה שהכרתי, היא שומרת אוזן. העלתי את הכאב שלי על הכתב, על כך שרציתי להכין לבן שלי בשנה שעברה מסיבה ענקית, פיצוי על כל הזמן הזה שהייתי מאושפזת. כמו שאתם יודעים פרצה המלחמה ולא יכולתי לעשות לו אף מסיבה. אז השנה רציתי לעשות לו מסיבה גדולה ולהכיר לו חברים חדשים, לכן ביקשתי עזרה בפייסבוק ברעיונות איך לעשות את המסיבה הכי שווה שיש, לתת לו את כל הטוב שמגיע לילד המקסים הזה שלמעשה גדל בתוך כל הבלגן שיש בבית. ביקשתי עזרה איפה אני קונה עוגת מיניונים, איך אני עושה עבורו יום הולדת מיניונים. אז הבחורה המדהימה הזו, באמת קסם של בחורה, ישר אירגנה חמ"ל יום הולדת, מדהימה, והיא החלה לערוך למתוק שלי את המסיבה. פעם ראשונה שנפגשנו הייתה בשבוע שעבר, יצאנו לדייט, אני השכבתי את המתוק שלי לישון, היא השכיבה את המתוקון שלה לישון, ויצאנו, שתי אימהות, חופש גדול, לדייט כייפי במיוחד.
אז אומרים כל הזמן שהפייסבוק מביא רוע, אבל לדעתי הוא מביא הרבה טוב לעולם. הכרתי בזכות הפייסבוק המון אנשים מדהימים, כמו עינתי, כמו רבקה, כמו ויני, כמו ישראל המדהים, איש מדהים שמצייר ציורי קיר, אגב אני מזמינה אתכם להיכנס לפייסבוק לדף שלו, בחור מקסים שכשהייתי בשנה שעברה מאושפזת הוא צייר לי תמונה של הבן שלי, תמונה שממש ריגשה אותי. אז שתדעו שיש אנשים טובים שם, יש המון אנשים טובים, קצרה הרשומה מלהכיל את כולם. כל אחד ואחת מהם מרגשים אותי מאוד. קשה לי לעמוד מהצד ולא להודות לאנשים שעושים למעני, למרות שלא ממש מכירים אותי, אלא אם כן קוראים כאן בבלוג כי כאן זאת אני במלוא מובן המילה. אני לא הייתי האדם שמשתף אחרים, אבל עכשיו אני כן משתפת. אז לכולכם אני רוצה להודות על כל התמיכה שלכם, על העזרה שלכם, על כל הטוב הזה, תודה!!!
