בקיצור: הפרעות שערכו חברי תנועות הפועלים בתהלוכה של הבית"רים בשביעי של פסח תרצ"ג. $$$ [3412]
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
קטע זה הינו דף מתוך הספר "רצח ארלוזורוב עוד חי", ספר על פרשת רצח ארלוזורוב, אותו אני כותב חלקים חלקים, ויתפרסם בדפוס כאשר יהיה גמור. כל הקטעים שכבר כתבתי מופיעים בבלוג הזה, ורשימה שלהם מופיעה בכתובת:
כאשר הרשימה מסודרת לפי סדר הופעתם בספר לכשיופיע.
פרעות פסח תרצ"ג
הפעם בחרתי לחזור לפסח תרצ"ג, לאירוע האלימות שהתרחש אז, בתאריך 17.4.1933, חודשיים לפני רצח ארלוזורוב. למען הנוחיות בחרתי להסתמך על התיאור של האירוע בידי ההסטוריון יהודה לפידות, תיאור שמופיע באתר של "דעת", בכתובת:
ושם תוכלו לקרוא תיאור מפורט גם של האירוע הזה, וגם על אירועים שהתרחשו מאוחר יותר.
בשביעי של פסח תרצ"ג התקיימה בתל אביב תהלוכה של בית"ר. התהלוכה היתה סיום של כנס בית"ר בתל אביב, כנס שכלל התחרויות ספורט. הסיום היה תהלוכה שיצאה ממגרשי "מכבי" אל קברו של מקס נורדאו (המטיף הגדול לספורט יהודי). דבר קיום התהלוכה היה ידוע מראש ולכן חברי תנועות הפועלים, קיבוצניקים, חברי תנועות הנוער הסוציאליסטיות וכן "פלוגות הפועל", התארגנו לעשות שפטים בבית"רים, שהשתתפו בתהלוכה, גם בבוגרים וגם בילדים. כשהחלו הבית"רים לצעוד בתהלוכה, התנפלו עליהם הפורעים, זרקו עליהם אבנים, והיכו אותם "במכשירים קהים ואפילו בכלי ברזל". המשטרה הבריטית נקראה להציל את הבית"רים מידי תוקפיהם. לבית החולים הגיעו 24 פצועים, רובם ילדים וילדות בגילים 12 – 14.
את ההתקפה הזאת אירגנה מועצת פועלי תל אביב (שבהסתדרות(, בראשותם של דוב הוז וזלמן אהרונוביץ' (ארן). ברל כצנלסון ומנהיגים רבים גינו את ההתנפלות האלימה הזאת על יריבים פוליטיים, וחששו למלחמת אחים, אבל גם מארגני הפעולה וגם כל הקהל הגדול שהשתתף בה, לא היו מוכנים לקבל את הגינוי הזה. הם האמינו בצורך להילחם עד חורמה ב"פאשיסטים" הללו. גם בן גוריון לא ראה בהתקפה הזאת שום דבר שלילי, ואמר (בהזדמנות אחרת): "ייהרס הישוב אם ההסתדרות צריכה להיהרס על ידיהם (הרביזיוניסטים)". מבחינתו של בן גוריון, מלחמת אחים היא דבר נכון, ואפילו אם היא תגרום להרס המפעל הציוני בארץ, שייהרס הישוב - ובלבד שלא יפול בידי הרביזיוניסטים.
הוז וחבריו טענו כי ההתנפלות היתה ספונטאנית, כשהקהל ראה את המדים החומים של הבית"רים, שהזכירו להם את המדים של הנאצים בגרמניה. ההתנפלות לא היתה ספונטנית, שכן מכתבים יצאו לקיבוצים ולתנועות הנוער, וקראו להם לבוא לתל אביב ולהתנגד לתהלוכה. אשר לצבע המדים, הצבע הזה נבחר לפני שהופיעו הנאצים בעולם, הוא נבחר כי זה היה צבע הבד הזול ביותר באותה מתפרה, והבית"רים אמרו שזהו צבע האדמה.
אז נכון, היתה שינאה והיתה הסתה, לפני רצח ארלוזורוב, אבל היא היתה יוקדת בהרבה בקרב תנועות הפועלים, כנגד הרביזיוניסטים, ואלימה בהרבה מאשר אצל הרביזיוניסטים כנגד הפועלים.
על הספר שלי
קטע זה הינו, כאמור, דף מתוך הספר "רצח ארלוזורוב עוד חי", ספר על פרשת רצח ארלוזורוב, ספר שתוכן העניינים שלו מופיע בכתובת:
אם הגעתם לדף הזה מן הרשימה הזאת, לחצו על כפתור חזור (Back, הוא הכפתור עם חץ שמאלה, בפינה השמאלית עליונה בדפדפן), כדי לחזור לרשימה ולעבור לקטע הבא ברשימה.
אם ברצונכם לקבל את הטיוטה של הספר הזה, בקובץ אחד, שכולל את רוב הקטעים שהופיעו כאן, שלחו בקשה לדוא"ל שלי, שנמצא בדף:
ואני אשלח לכם את הקובץ בדוא"ל.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 578,910 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: רצח ארלוזורוב, ברית הבריונים, רביזיוניסטים, הסטוריה, פסח תרצ'ג, בית'ר, דוב הוז, זלמן ארן, בן גוריון, ברל כצנלסון, שנאה,