אורח לרגע רואה כל פגע
אני אף פעם לא מרוצה מעצמי. המוטו שלי הוא שתמיד אפשר יותר טוב ושתמיד יש טובים ממני.
גם הילדים יודעים שאבא אף פעם לא מרוצה ושואף להשתפר. תמיד מעיר על הפגמים ומציע הצעות לשיפור. הם למדו לחיות עם זה , לא מעט בגלל שלמדו לענות ולהציג את עמדתם.
עם זה אתמול, אחי שביקר אותי נתן לי מחמאה ששווה זהב – "כל הכבוד על החינוך של הילדים" כששמע שהם מנצלים את זמנם וקורעים את התחת, ולא נעבירים את הזמן.
ואחי, בניגוד מוחלט אלי הוא פרפקציוניסט ומוכשר רצח ! רגיש ואוהב טיולים, בניגוד לי שאינו רגיש ןכל דבר אצלו משימתי.
בחודשים האחרונים הייתי עסוק בפרוייקט מאתגר, בתערוכת TUBICS במדעטק.
הקשיים והעבודה של בעלי המקצוע, כמו גם הניהול היו גלויים לעיני אף שלא היו בתחום האחריות שלי.
הרשיתי לעצמי להצטרף לקבוצות של הורים וילדים במיצגים השונים ולהתרשם. הם נהנו מהמוצגים, אני הסתכלתי עליהם !
עכשיו כשהתערוכה רצה היטב התפניתי לחשוב על מה שראיתי וחוויתי.
אומרים שהאוייב של הטוב הוא טוב יותר וככה צריך לראות את הפרוייקט הזה , כשהיחיד שתקתק את העבודה שלו הוא אני.
ישבתי הבוקר לכתוב את ההערות וההשגות שלי , כמו גם רעיונות לתערוכה חדשה.
ואז נפלה בי ההכרה. המילה תערוכה לא מתאימה ! זה חוויה לא תערוכה. חוויה אקטיבית בחלקה לילדים וקצת פחות להורים. משהו שונה ומרשים אבל לא משהו שמעביר מידע רציני למרות שהוא מנסה. נקרא לזה פארק אטרקציות!
כידוע אני מובטל ומחפש את דרכי בפרק ב' ( למי שלא מכיר אותי – לא לדאוג לי, אומנם שותף ירה לי ולשותף אחר בגב ונאלצתי למכור את המניות שלי (אקזיט ...) אבל אני ברוך השם לא רעב , ולא דפוק. (אני מומחה למחשבים רובוטיקה אלקטרוניקה מערכות מכירה ואנשים, עם חוש טכני מצויין ויכולת נדירה לראות מעבר לגבעה ...) . תמיד הייתי עצמאי.
יש כאן הזדמנות אולי לשלב את רצוני לעבוד ולעשות דברים מעניינים , ואת היכולות שלי.
מחר אקבע פגישה עם המנהל ונראה לאיזה כיוון זה ילך.או צל"ש או טר"ש.
יש לי רעיונות שיגרמו להשלכתי מהחלון או לשכירת שרותי ... הבעייה היא איך עושים את זה.