נשף סיידי הוקינס\פאנפיק מקורי

פאנפיק ארוך.
זאנר:קומדיה/רומנטיקה
פאנפיק:הארי פוטר
שיפ:הארי/ג`יני,רון\הרמיוני

נשף סיידי הוקינס:

"תלמידים יקרים שלום
הנכם מוזמנים לנשף סיידי הוקינס הראשון של בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.
נשף סיידי הוקינס הוא נשף בו הבנות מזמינות את הבנים, והוא על שמה של סיידי הוקינס, מכשפה אמריקאית ידועה שנותרה רווקה ועל כן, רקחה שיקוי אהבה בעצמה ויצאה לרדוף אחר הגברים המבוקשים בעירה.
עד השנה, לא חגגנו נשף זה, עקב העובדה שזהו הינו חג אמריקאי, ונטען עליו שהוא סקסיסטי ומפלה גברים.
אך, בעקבות בקשה של מועצת התלמכשפים, החלטנו השנה לחגוג אותו כניסיון.
הנשף הוא ביום שבת, ה13 בנובמבר, בין השעות שמונה בערב לחצות, לתלמידי השנה החמישית ומעלה.
תלמידי השנים הראשונה עד הרביעית אינם יכולים לבוא, אלה אם כן הזמינו אותם אנשים מהשכבות הבוגרות.
ההגעה לנשף חובה עם גלימות טקס.
מאחלת לכם יום סיידי הוקינס שמח
פרופסור מ.מקגונגל,סגנית המנהל."

"יש!" נשמעה שאגה-לא-נשית-במיוחד מפיותיהן של בנות השכבות הגבוהות שהיו בחדר המועדון של גריפינדור, בשעת בוקר מוקדמת של יום שבת בה התגלתה המודעה, ובכך העירו את כל מי שעוד נותר לישון במקום ללכת להוגסמיד.
"סוף כל סוף!" צווחה לבנדר בהתרגשות
"אני לא מאמינה" חיבקה אנה את ג'יני,חברתה לחדר.
"לא...נושמת..." נחנקה ג'יני,אבל לא נראה שאיש מבחין בזאת.
"זה גדול!"
"ענק!"
"תודה לאל!"
הבנות התחילו לרקוד מרוב אושר, מקפצות וצווחות מהתרגשות
"אנחנו לא צריכות לשבת ולראות אותם מתפתלים.." ריקדה לבנדר, מחשבותיה נתונות לבן ג'ינג'י מסוים שעדיין לא הגיע לחדר המועדון.
"מנסים לגשת.." אמרה הרמיוני,שנסחפה להתרגשות הכללית גם היא, מחשבותיה מלאות ביטחון.
"מגששים.." הפטירה קייטי בל, שניסתה כבר חודשים ללא הצלחה להאיץ בחובט של הפלפאף להזמין אותה.
"לדעת שהם רוצים אבל לא מעיזים..." נאנחה פארווטי, חושבת על דין.
"או לא לדעת,שזה הרבה יותר גרוע." פלטה ג'יני, נאנחת.
"סוף כל סוף,אנחנו נראה להם מה צריך לעשות." אמרה לבנדר בניצחון.
הבנים בכללותם בהוגוורטס, ובפרט בגריפינדור, למרות שהיה נחשב בית האמיצים, היו ידועים בביישנותם ובחוסר יכולתם להזמין כראוי בת לצאת איתם, והבנות, מתוך נימוס אנגלי ראוי, לא הזמינו אותם גם, מה שעורר אצל רוב הבנות תסכול עמוק.
אבל בנשף הזה, הכל יכול להשתנות.
הרמיוני חייכה לעצמה-היא ידעה בדיוק את מי היא הולכת להזמין אל הנשף, וכבר דמיינה את עצמה צועדת איתו אל האולם המקושט בשמלה ועקבים, כמו שחלמה תמיד.

הארי ורון ירדו במדרגות למועדון, שם קבעו לפגוש את הרמיוני, וראו את הבנות הצווחות.
"מה קרה?" שפשף הארי את עיניו ונאנח בעייפות "יש איזה מבצע חדש בחנויות הבגדים בהוגסמיד?"
רון קרא את השלט ונאנח, אבל בהקלה.
"סוף כל סוף." אמר להארי, מחייך "נשף סיידי הוקינס."
הארי ניגש גם הוא אל השלט וליבו נפל.
זה מה שהיה חסר לו, עוד נשף שיראה את ג'יני הולכת עם אחר.
"אני לא אצטרך להתלבט האם להזמין את הרמיוני או לא, או איך לתפוס אותה לבד-היא תצטרך לעשות את זה לגמרי בעצמה." חייך רון באושר.
"אם היא תרצה לעשות את זה." אמר הארי, והביט בשלט מעט בחשש. הוא רצה לצאת עם ג'יני זמן רב, אבל לא היה לו את האומץ להזמין אותה.
הוא שנא את הנשפים בהם ראה אותה רוקדת עם אחרים, בזמן שהוא רקד עם מישהי שלא רצה בה בכלל, אבל הזמין כי ידע שהוא חייב ללכת.
האם היא תזמין אותו? האם היא עוד מאוהבת בו, או שבאמת המשיכה הלאה?
"שלא תעיז להפר את אמונתי." אמר רון בזעזוע, וחיוכו נמחק "אויש תודה רבה באמת, עכשיו אני בלחץ."
"מגיע לך." מלמל הארי בשקט,אבל רון לא שמע.
הוא ורון ניגשו להרמיוני הנרגשת, שפטפטה עם ג'יני התלהבות.
"היי הארי, רון." חייכה הרמיוני "מה קורה?"
"אני רואה שיש נשף." אמר רון, גם הוא מחייך, אבל שלו מעט לחוץ.
"כן, אני כבר לא יכולה לחכות." אמרה ג'יני בהתלהבות, מתפרצת לשיחה "סוף כל סוף, נראה לכם מה זה אומץ גריפינדורי."
ג'יני ידעה בבירור מוחלט את מי היא הולכת להזמין, זאת לא הייתה אפילו שאלה שהייתה צריכה להישאל.
השאלה היא-האם הוא ירצה, או ש...
"סליחה?" אמר רון בכעס.
אל תחשבי על זה עכשיו, פסקה על עצמה.
"נו באמת, כאילו שעד עכשיו העזת להזמין בת לצאת איתך." קנטרה ג'יני.
"דווקא כן."
"לבנדר זה לא נחשב." פלטה הרמיוני "כולם יודעים שבקושי טרחתם לדבר אחד עם השני לפני."
רון הסמיק, בדיוק כשלבנדר התקרבה אליהם. הם השתתקו, אבל כשהיא ראתה את הרמיוני עומדת שם, הסמיקה בכעס והלכה.
"אז הרמיוני" מיהרה ג'יני לשבור את השתיקה "תנצלי את היום לקניות?"
"לא יודעת." היססה הרמיוני "נראה לי שאני אלך למדוד שמלה בהמשך היום, אבל הבטחתי להארי ורון שאבוא איתם להוגסמיד."
"בואי איתי." מיהרה ג'יני להציע "תוכלי להפגש איתם אחר כך."
"אני לא יודעת.."
"נו-בואי איתי! אני מבטיחה שיהיה לך כיף"
"אם לבנים לא יהיה אכפת..." אמרה הרמיוני בחשש, מביטה בבנים.
"אבל בחייך! את חייבת שמלה בשביל הנשף! את לא תלכי לקנות אותה איתם נכון?"
"הם עדיין עומדים פה." הזכיר לה הארי.
ג'יני חייכה והסמיקה.
"את יכולה ללכת-גם לנו יש כמה דברים לעשות.." אמר רון,נעלב.
"כמו מה,לשבת ולחכות שאיזו מסכנה תזמין אותך לנשף?" לגלגה ג'יני.
רון הסמיק,והרמיוני כחכחה בגרונה במבוכה "אם לבנים לא אכפת."
"ממש לא." מיהר רון לתת לה את האפשרות ללכת, עדיין נעלב "כדאי שגם אנחנו נקנה כמה דברים לנשף."
"למקרה שיזמינו אותנו." הזכיר לו הארי, והביט בג'יני.
ג'יני חייכה חיוך גדול ומעט מאולץ "במקומך הארי, לא הייתי דואגת."
"באמת?" הוא קיווה שהמבט שנתן לה היה לא מלא מדי בתקווה.
"ממש לא." גיחכה "כי מאחוריך עומד תור של בנות שאני לא חושבת שמעוניינות כל כך ברון."
הארי הסתובב,וראה קבוצה ענקית של בנות מביטה בו בציפייה.
"אז יאללה,הולכים הרמיוני?" שאלה ג'יני בקלילות.
"בטח." מיהרה הרמיוני להגיד והביטה בה בדאגה קלה, מכירה אותה מספיק טוב כדי לדעת שהקול שלה מתחיל קצת לרעוד בתוך העמדת הפנים שלה.
הבנות מיהרו להתרחק, והארי נאנח באכזבה בעודו פונה לעדר הבנות, מתכוון לדחות אותן בנימוס המירבי.
האם אי פעם יזכה לצאת עם ג'יני, לפחות פעם אחת?