אני כל כך אוהבת את התמונות הללו TuT בעיקר את האמצעית, כי זה נראה כאילו היד של אנבת' מתקדמת אל עבר התחת של פייפר. אה, וכי ג'ייסון לובש משקפיים וזה מהמם. XD אין לכן/ם מושג כמה תמונות הייתי שמחה כאן אם לא הייתי חוששת לגרום לקוראות/ים תמימות/ים לחשוש לשפיותי. (היא לא משהו. לא שזה מפתיע בהתחשב בעומס הנוראי הזה ובבית ספר שמקשה במקום לעזור. אבל לא נורא.)
בכל אופן! אהא, הפיקצר המובטח~ אני ממש מרוצה ממנו, כאילו, כל כך נהניתי לכתוב אותו XD אין לכן/ם מושג XDDD כאילו פשוט ישבתי בשיעורים וכתבתי במחברת וצחקקתי לעצמי, וחברה שלי הסתכלה עליי בשיעור ספרות כולה כזה "מה כל כך מצחיק בבעל זבוב" ואני פשוט אע XD כן, אין ספק שהכתיבה של החרא הזה העלתה לי את מצב הרוח, ומהבחינה הזאת זה כבר טוב.
פרטים! פאנדום פרסי ג'קסון, סדרת גיבורי האולימפוס, לא מתרחש בתקופה ספציפית (יעני אין לי שמץ מתי התרחשויות הפיקצר הזה היו אמורות לקרות. למרות שבהתחשב באוסף הדמויות הזה אני מניחה שבתקופת פוסט גיבורי האולימפוס). אין כאן ספוילרים ל - "דם האולימפוס" (למרות שמי שקרא את דם האולימפוס בטח יבין יותר טוב את הסיטואציה, כי במשך כל הספר הזה ג'ייסון ופרסי היו כזה "bro" ו - "dude" אחד לשני בלי הפסקה ואני כזה נקרעת מצחוק מול הספר, וגם בספר הזה אנבת' ופייפר ממש-ממש התקרבו, כך שהקרבה ביניהן בפיקצר הזה יותר מוסברת ככה). דירוג pg (אני מניחה?? תקנו אותי אם אני טועה. כאילו יש כאן נשיקות שלא מתוארות בכלל, ואולי יש איזה קטע קטנטן בו ג'ייסון קצת יותר מידי נהנה להיאבק עם פרסי, אבל זה הכלXD אם יש משהו שמצדיק העלאת דירוג לדעתכן/ם, נא העירו). אנבת'/פייפר/ג'ייסון/פרסי (כןכן! אני לא צוחקת. כאילו, טכנית לא התעסקתי עם פרסי/פייפר או עם ג'ייסון/אנבת' כי אלו באמת מוזרים מידי בשבילי. אבל פרסבת' זה ה-OTP שלי, ואני חולה על התחת של ג'ייסון ופייפר, ואנבת'/פייפר זה שיפ מקסים שמגיע לו פיקצר שלם משלו, וג'ייסון/פרסי זה פשוט קורע מצחוק וזה הbrOTP הכי גדול שלי אחרי פייפר/אנבת', אז, כן). ז'אנר פלאף והומור או קראק (אני ממש לא בטוחה?? כאילו מצד אחד זה מוזר ומצב כפית-י מספיק בשביל להיות קראק-לייט כזה, ומצד שני זה מפוקח מספיק כדי להיחשב להומור. כך שממש אין לי מושג? תגידו לי את דעתכן/ם??). ויתור זכויות לריק ריירדן (שלוםםםם עליכםםם מלאכי השרתתתת, מלאכיייי עליוןןןןןן@#%&#&&% מי הוא מלךךךךך, מלכי המלכיםםםם, הקדוש ריק ריירדנהוווווו@#%*&^%$**&^%$).
וואו. זה היה הרבה פרטים. OO"
כן. אני אפרסם את זה עכשיו כדי למנוע מכן/ם עוד עוגמת נפש.
תהנו ^^"
~.~
ג'ייסון הביט במבוכה קלה בבת זוגתו, שנחה בזרועותיה של לא אחרת מאשר אנבת' צ'ייס.
פייפר הזילה ריר מתוך שינה אל תוך השיער הבלונדיני של אנבת', אשר הביטה בג'ייסון בחיוך נבוך. "היא הייתה ממש עייפה אחרי שהתאמנו יחד אתמול. הספקתי ללמד אותה כל מיני אסטרטגיות קרב, וכשסיימנו כבר היה ממש מאוחר, אז הצעתי לה לבוא לישון איתי, ומסתבר שהיא רגילה להתכרבל כשהיא ישנה – "
"זה בסדר." מיהר ג'ייסון לומר. הוא זכר איך פייפר נאחזה בו באחיזת חנק בפעם הראשונה שישנו יחד.
הוא ניגש אל הנערה הישנה ונישק את מצחה. היא פיהקה בישנוניות, עיניה עדיין עצומות. "אנבת'?" היא שאלה בקול מצונן מעט.
ג'ייסון כחכח בגרונו במבוכה. "לא, זה ג'ייסון."
חיוך קל עלה על פניה. "כן, זה הגיוני יותר. לאנבת' אין זיפים." אנבת' צחקה בקול אל מול פייפר הישנונית שפקחה את עיניה וחייכה אל ג'ייסון, מעבירה יד בשיערה.
ג'ייסון שלח לה יד כדי לעזור לפייפר לקום תוך כדי שהוא מתפעל בשתיקה מהרכות שנראתה בעיניה של אנבת' כשהסתכלה בבת הזוג שלו. אנבת' צ'ייס אף פעם לא הראתה רגשות בקלות דעת, אבל רכות היה רגש שג'ייסון אף פעם לא ראה בהבעותיה לפני כן – או אולי, בעצם, רק פעם אחת, בה תפס אותה בוהה בפרסי במבט חולמני-משהו.
פייפר התנודדה על מקומה, פיהקה, ואז שלחה נשיקה באוויר אל עבר אנבת' וגררה את ג'ייסון אל מחוץ לביתן אתנה. הם הלכו לביתן אפרודיטה, שם ג'ייסון חיכה מחוץ לדלת בזמן שפייפר התארגנה יחד עם שאר אחיה ואחיותיה שסירקו זו לזו את השיער וגנבו אחד מהשני בגדים.
כשפייפר יצאה לבסוף, שיערה קלוע בצמה ופניה שטופים, היא חייכה אליו חיוך קטן ונבוך. "סליחה שגרמתי לך לדאוג. הייתי צריכה ללכת אליך אחרי האימון, אבל הייתי כל כך עייפה..."
"זה בסדר." הוא חייך אליה ולקח את ידה. הם הלכו יחדיו לאכול ארוחת בוקר, מתיישבים לצד פרסי בשולחן פוסידון. כעבור כמה דקות אנבת' הצטרפה אליהם, מתיישבת לצד פייפר בחיוך.
פייפר הביטה בשיערה הפזור של אנבת', מצמצה בריכוז, ואז שאלה, "תרצי שאקלע לך צמה? בטח יהיה לך לא נוח להתאמן עם שיער פזור."
צבען של לחייה השזופות של אנבת' העמיק בעוד שהיא הסמיקה. "כן. אני אשמח. לא היה לי זמן לאסוף את השיער לפני שיצאתי, כבר הייתי ממש רעבה." לאחר מכן הוסיפה בראש מוטה קלות, "תוכלי ללמד אותי איך לעשות צמה?"
"בטח. יש הרבה שיטות שאני יכולה להדגים לך. ילד אחד בביתן לימד אותי איך לעשות צמה סינית לא מזמן."
ג'ייסון לעס את המזון שבפיו בעודו מביט בשתי הנערות. פייפר החלה לקלוע את שיערה של אנבת' בעוד שהן דיברו ביניהן על אסטרטגיות קרב. הוא הרים את מבטו ונתקל בעיני הירוקות של פרסי ג'קסון, שנעץ בו מבט מלא חיבה. הוא חייך אל הנער שמולו.
כשהנערות קמו כדי ללכת להתאמן יחד וג'ייסון נשאר לבדו עם פרסי, הוא החל לדבר. "אה... אחי?"
"כן, גבר?" שאל בן פוסידון בשלווה, לוגם מכוס תה האוכמניות הכחול שלו.
"חשבתי על משהו."
"אני שומע, אחי."
ג'ייסון כחכח בגרונו. "חשבתי על זה. ו – אוה, בנאדם, בנות הזוג שלנו חברות ממש טובות, לא, אחי?"
"כן, פייפר ואנבת' באמת מסתדרות יפה."
"אז חשבתי, אולי – " ג'ייסון החל לדבר, אבל אז השתתק והסמיק.
פרסי הטה את ראשו קלות. "מה, גבר? מה מטריד אותך?"
הסומק על פניו של ג'ייסון העמיק, והוא אמר, "אתה יודע – חשבתי – אם החברות שלנו קרובות כל כך, אולי גם אנחנו אמורים להיות."
"אתה יודע, זה רעיון לא רע בכלל. האמת היא שגם אני חשבתי על זה."
"באמת?" שאל ג'ייסון, ואז כחכח בגרונו, משתדל להסוות את התרגשותו. "כלומר – זה נהדר שגם אתה מרגיש ככה, אחי. אז – מה אתה אומר?"
"אני אומר שניפגש לאימונים היום אחרי ארוחת הצהריים. אני גם ככה צריך להתאמן בלחימה בידיים. אני מסתמך יותר מידי על אנקלוסמוס."
"הנקודה החלשה שלי היא דווקא לחימה בחרב." אמר ג'ייסון בכנות.
"אני יכול ללמד אותך כמה טכניקות. למדתי מהטוב ביותר."
בצהריים, ג'ייסון חיכה לפרסי במגרש האימונים עם חרב ממחסן הנשק בידו ועם מבט חושש על פניו. הוא ניגש אל פרסי. פרסי בא לחבק אותו בעוד שג'ייסון שלח יד ללחיצה, והם פחות או יותר נתקעו בתנוחת הביניים הזאת, מבולבלים אחד מהשני. לבסוף הם וויתרו בצוותא ופנו לאימון.
"אז ממה נתחיל, גבר?" שאל פרסי.
ג'ייסון כחכח בגרונו במבוכה. "אמרת שאתה חלש בלחימה בידיים. אני יכול ללמד אותך איזו אומנות לחימה. קרב מגע או קארטה, או מה שיבוא לך בטוב, אחי. במחנה יופיטר הכריחו אותנו ללמוד את כל אמנויות הלחימה כדי שנלמד לא להסתמך רק על הנשק שלנו."
פרסי גיחך בשעשוע. "רומאים פלצנים."
ג'ייסון לימד אותו את עמידת המוצא ואחר כך כמה טכניקות בסיסיות, וכשראה שפרסי תפס את העניין, הם החלו להילחם בפועל. בפעמים הראשונות ג'ייסון ניצח את פרסי פעם אחר פעם, תוך כדי שהוא צופה במהירות בה הנער השני השתפר. מקרב לקרב פרסי השתווה לו.
בפעם השביעית, פרסי כמעט הצליח להכשיל את ג'ייסון. בפעם השתיים עשרה, פרסי ניצח. הוא כל הזמן טען שג'ייסון נותן לו לנצח בכוונה, אבל למען האמת, ג'ייסון התאמץ מנגד לפרסי כמו מנגד ליריב שקול. פרסי היה תלמיד מהיר וסתגלן להפליא.
ג'ייסון נהנה מהקרב. היה משהו נעים יותר בלהילחם בידיים. התחושה הייתה שונה. בכל פעם שגופו נתקל בזה של פרסי, הוא הרגיש פרץ חום משונה בחזה.
כשהם עצרו כדי לנשום אחרי הקרב השלושים או הארבעים – הם די הפסיקו לספור – פרסי שאל, "רצית שאלמד אותך קצת טקטיקות בחרב, לא, גבר?"
ג'ייסון הניד את ראשו לשלילה בלחיים סמוקות. "לא, לא. בוא נמשיך להילחם בידיים, אחי."
עיניו הירוקות של פרסי חייכו יחד עם שפתיו. "מה שנוח לך, אחי."
ג'ייסון הנהן. "תודה, גבר." הם המשיכו להילחם, גופיהם נצמדים, ניתקים, ואז חוזרים ופוגעים זה בזה. הם נפלו וקמו, ניצחו והפסידו לסירוגין, והיו עיוורים לחלוטין לכל דבר שהוא לא התנועות ההרמוניות של גופיהם הנאבקים. כל השאר הפך לרקע מטושטש, עד כדי כך שכשאחד מהקרבות הסוערים יותר הסתיים וקהל קטן שהתאסף סביבם מחא להם כפיים, הם התנערו כאילו העירו אותם מחלום.
קלאריס שרקה. "על זה אני מדברת! מזמן לא ראיתי קרב כל כך מלא תשוקה!" היא קראה וצחקה צחוק פרוע, גורמת לאנשים סביבה לגחך.
שני הנערים החליפו חיוכים נבוכים זה עם זה, ופנו להביט בבנות זוגן, שצעדו אליהן עם ידיים משולבות וחיוכים תואמים. פייפר לקחה את היד של ג'ייסון ואנבת' לקחה את ידו של פרסי בעודה מגחכת, "באמת קרב טוב, מוח אצה."
פרסי חייך אליה ואז הסתכל מעבר לכתפה, אל ג'ייסון, מחייך גם אליו. פייפר החליפה נשיקה עם ג'ייסון ואמרה, "אולי נלך לטיול? כל כך יפה היום."
אנבת' המהמה בהסכמה ונצמדה אל פייפר, מנשקת את לחיה. "נראה לי שאני חייבת לך את חיי, פייפס. היום השיער שלי עלה באש כי מישהו הבהיל את ליאו. אם הוא היה מפוזר הוא בטח היה נשרף כולו, אבל בזכות הצמה שלך רק הקצוות הספיקו להישרף קצת."
פייפר חייכה ועיניה נצצו. "חכי עד שאלמד אותך לעשות צמות מהקרקפת. הדבר הזה הוא כמו קסדה."
שתי הבנות התקדמו בקצב מהיר יותר בעודן מדברות, הולכות לפני ג'ייסון ופרסי ומדברות בחיבה הדדית ניכרת. ג'ייסון הביט בפרסי, שהסתכל עליו בחזרה. לרגע הם רק בחנו זה את זה, לא מעזים לנתק את קשר העין החזק. אבל אז פרסי התקרב, הצמיד את כתפו לזו של ג'ייסון. קצות אצבעותיהם נגעו, והם צחקו יחדיו בביישנות.
פרסי אמר בחום, "גבר."
ג'ייסון הנהן בהערכה והשיב, "אחי."
~.~
מקווה שאהבתן/ם,
מי שעוד לא הצביע בסקר שיצביע,
מייטי בי. 