בלי מחר

עומדים כואבים דואבים

האבן הקרה מלטפים.

אולי הוא שומע הפסיעות

אולי הוא מרגיש  הנגיעות

הם שומעים את צחוקו

הם רואים את יופיו

הם רוצים רק עוד פעם לחבקו.

שקט סביב שום סימן

רק נר הנשמה דולק דומם

לנצח צעיר נשאר

בלי מחר.

ת.נ.צ.ב.ה