" אני יודעת שאני צריכה לאהוב את עצמי, אבל העבר כל כך מציק לי. איך? באמצעות הצפה רגשית.
הנה תראי, הכרתי בחור נחמד ויצאנו חודש. הרגשתי בעננים. הוא חיזר במינון מדויק, הסקס היה מעולה ובכלל נראה
היה לי שסוף סוף מצאתי את האחד אבל אחרי חודש הבחור נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. לא מגיב להודעות טקסט,
לא עונה לי בנייד - כן הנייד מצלצל, לא נמצא בווטסאפ - בקיצור התאדה.
בהתחלה דאגתי ואפילו הגעתי מספר פעמים לחפש אותו בדירה אבל השכנים אמרו לי שהוא עזב.
תגידי, מה לא בסדר איתי?!" היא פרצה בבכי. "מה אני עושה לא נכון שגורם להם לברוח?!"
הגשתי לה כוס מים קרים וחיבקתי אותה בעודה מתייפחת על כתפי. כשנרגעה מעט המשיכה: "הייתי אצל פסיכולוגית,
מאמנת אישית, מטפלת זוגית וכולן אמרו לי לאהוב את עצמי. אבל האם אני עד כדי כך שונאת את עצמי ומכשילה את
עצמי?! נראה לי שיש עליי כישוף. תבדקי לי את זה... "
לפני שניגשתי לערוך בדיקה מדוקדקת בקלפים סקרתי את מיכל (שם בדוי) שוב.
מיכל היא בחורה בת 34. יפיפייה, צעירה, מטופחת, תוססת, אינטליגנטית ובעלת חוש הומור. היא עובדת כמנהלת
מחלקה בחברה נודעת ומשתכרת היטב. יש לה בית עליו היא משלמת משכנתא ולאחרונה קנתה בעזרת דמי קרן
ההשתלמות ותכנית חיסכון, שהגיעה מועד פרעונה - רכב חדש במזומן.
הדבר היחיד שחסר לה לדבריה הוא בן זוג.
מיכל היתה באותו רגע אחת מאותן בחורות שמגיעות אליי ובפיהן תלונה זהה: הבחור 'התאדה'.
נחזור למיכל. עד כה יצאה מיכל עם בני גילה פחות או יותר. בדרך כלל מדובר בבחורים גרושים והורים לילדים קטנים
שהסדרי הראייה עימם היו ברקע היחסים וצמצמו את אפשרויות מפגשיה עם בן הזוג. "אני מבינה שאני צריכה לתת לו
מקום עם ילדיו וכשהוא יהיה בשל להכיר אותי להם זה יקרה" ניחמה את עצמה באוזניי בעבר. מיותר לציין שהקשרים
הללו היו חד צדדיים. הגברים הבטיחו לה שהם מעוניינים בזוגיות אבל איש איש מצאו דרך להתנער ממנה. ככה זה
כשהיא היתה רק על תקן ריבאונד או "יזיזה" מבחינתם.
כשנרגעה עוד קצת סיפרה שהיתה אצל רב גדול הרמת הגולן והוא הבטיח שיסיר קללה הרובצת עליה מימים ימימה
תמורת עשרת אלפים שקלים. סכום לא קטן לכל הדיעות. הוא גם הבטיח שלאחר הפעולה שיבצע היא תכיר בחור טוב
בתוך שלושה חודשים והם יינשאו. היא העבירה לידיו את הכסף אבל חצי שנה כבר חלפה ובן זוג מִשלה - אין...
מיכל הגיעה אליי שבורה, מיואשת וחסרת אמון.
כל הגברים אותם הכירה ועימם יצאה היו בדרך כלל מסודרים כלכלית, משכילים, נאים, בעלי חוש הומור, שנונים,
רהוטים בדיבורם, פתוחים, יוצרים קשר בקלות עם בת הזוג, אולם איש מהם לא הסכים להכיר אותה לבני משפחתם.
על פניו כל קשר כזה נראה כקשר חם, פתוח , חופשי ומתקדם ללא קושי. היא אפילו עברה דירה לביתו של אחד מהם
וגרה אצלו שבעה חודשים עד ש"העיף" אותה בדמי הליל כאובה וזועמת. גם הוא כמו האחרים - עורר בה אשליות
והשתדל לטוות תכניות לעתיד משותף ולדבר על משפחה וילדים. כל אחד מהם אף טרח לציין באוזניה כי התגרש בגלל
האישה - היא בגדה בו והוא ה'מסכן' לא היתה לו ברירה...
בדרך זו הוציאו ממנה גברים גם כסף רב לתשלום דמי מזונות ולקניות לילדים. היא, מתוך תקוה שבעתיד הבחור
יהא בעלה - הסכימה להשקיע בילדיו כדי לסלול דרך נעימה לליבו ובתקווה שגם לליבם ...
לפתע כל אחד מהם נעלם לחלוטין. חוץ מההוא שגרש אותה מביתו בבושת פנים על שהעזה מחות באוזניו
שיצא עם בחורה אחרת בעוד היא בת זוגו - כל אחד מהגברים האחרים - לא עונה לטלפונים וחוסם את כל שאר
נתיבי התקשורת אליו באופן בלתי צפוי וללא כל הסבר או דיאלוג מקדים.
היו מצבים בהם פנתה לחברים שלו שהכירה ואז התברר לה כי בן זוגה הוא נעלם סדרתי בעניין . היא לא הראשונה. זה
ממש לא מנחם...
וכך היא מצאה את עצמה אוספת את רסיסי ליבה המנופץ במלקטת ובונה אותו מחדש יחד עם שאריות ביטחונה העצמי
שיורד פלאים בחברת המין החזק , מסתגרת בביתה בייאוש, מתאוששת קמעא ושוב יוצאת למצוא את האחד עבורה אך
נראה כאילו כל הגברים עימם התרועעה הם אותו שטנץ, בעלי דפוס זהה.
המאמנת האישית טענה באוזניה שמיכל עורכת מוקדם מדיי את שיחת "יחסינו לאן" ואילו הפסיכולוגית 'חפרה' לה
סביב דמות האב.
אולם גם אם שתיהן צודקות - אף לא אחת מהן העזה לומר למיכל את האמת העגומה. מדובר בתופעה פסולה התופסת תאוצה.
אני בטוחה שיש גם גברים שכמו מיכל חווים יחס כזה דווקא מצד נשים אבל כאן אציג את מיכל כסיפור מייצג של
נשים שנשברו בגלל גברים ולמרות זאת ממשיכות לנסות לאהוב ולהיות נאהבות.
שאלתי את עצמי מה הסיבה להתנהלות שכזו?
עלו בראשי מספר כיוונים אפשריים:
1. זהו דור האינסטנט - לוחצים על כפתור ו... יש. הכל . אתמול. מיד. ללא מאמץ.
2. הרצון להיות בטוחים שזה - זה מבלי להשקיע זמן ומאמץ כדי להתאים עצמנו למסגרת מחייבת.
3. הקלות בה גברים מקבלים אפשרות לקיים יחסי מין - מרחיקה אותם מהרצון להתחייב לקשר. זה חלק מסימפטום
עמוק של חוסר בגרות וחוסר רצון להתמודד עם אתגרים או קשיים אמיתיים. הם חשים שאישה המעוניינת להנשא
מעוניינת להכניס אותם לכלא משמים, קודר, מעיק ומרושש..."לא בא לי להחנק " הם חושבים לעצמם או "למה מי היא
בכלל?! כמוה יש עוד אלף"...
4. תפיסה אגוצנטרית של צעירים שמאמינים שהם שווים ולכן לא מוכנים להשקיע באף אדם אחר חוץ מעצמם. החופש
שלהם חשוב בעיניהם יותר מכל דבר וכך גם בענייני כספים או פנאי או הזדמנויות. בדרך כלל מדובר בגברים שמשתכרים
היטב ומסוגלים לנהל חיים גם ללא בת זוג קבועה.
5. עולם הערכים של גברים כאלה איננו כולל מטענים מסורתיים או מאפיינים דתיים - הללו בדרך כלל גברים ללא מטרה
להקים משפחה ולשאת בעול. הגרושים שבינהם חשים שיצאו מ'כלא הנישואין' ומסתפקים בהסדרי ראייה ומזונות כסידור
נוח עבור עצמם. הקלות בה ניתן להתגרש - גם לזה יש משקל בהחלטה.
6. סיבת הסיבות - גבר שלא מתאהב לא מתאהב. אלו שמתאהבים מנסים להסתיר זאת מעיני אהובתם מחשש שיבולע
להם. חשוב להם להיות כל הזמן בשליטה.
מבחינת נשים העושות כך לגברים - מן הסתם העובדה שנשים אינן תלויות בבן זוג לצורך הבאת ילדים לעולם / לצורך
קיום חומרי ועוד - יכולה להיות סיבה נוספת לחרדה מהצמדות לבן זוג אחד ולהתחייבות.
כך או כך, כאשר צצים קשיים או חסמים המצריכים התמודדות מעמיקה, הוא או היא כבר לא שם. כל אחד מהם כבר
"זורם" עם אדם אחר.
תופעה זו משתלבת היטב עם מגמה של אי רצון להתחתן או להוליד ילדים, להתחייב לבן/בת זוג וברור שלהעניק לילדים
נתפס כעונש ולא כזכות גדולה. רואים בילדים עול או גורם מפריע בהגשמה עצמית / בקריירה / בחיי האהבה. זה בעיניי
עצוב מאוד.
קשה לי להאמין שהבסיס להתנהגות זו בא מבית ההורים וממשפחות המוצא. זו תופעה חברתית פסולה בעיניי בה
לרגשות הזולת ולכבודו אין ערך בעיני אלו המתנהגים כך.
"לעשות חיים" נתפס כלהנות בלבד ללא מחויבות אמיתית.
למרות הסיבות שמניתי מן הסתם תופעה זו איננה סותרת את העובדה שאולמות השמחה מלאים במסיבות
חינה/חתונה/מסיבת רווקים או רווקות.
פרשתי את הקלפים באוזני מיכל תרתי משמע. הרגעתי את רוחה ככל יכולתי.
לפני שיצאה מביתי היא הבטיחה לחשוב על הקמת קבוצת תמיכה לנפגעי/ נפגעות תופעת ה"נעלמים". "אולי אפילו
בפייסבוק" היא אמרה וחייכה.
סגרתי אחריה את הדלת והתיישבתי לקרוא את הספר של ג'וזף לדו - "המוח הרגשי" כדי למצוא תשובה להצפה הרגשית בה נפתחה שיחתי עם מיכל וגם כדי להבין מעט יותר את התופעות החברתיות סביבי...