על העיר Scranton שבפנסילבניה לא שמעתי בכלל, עד לפני כ-3 חודשים, כשחבר שלי קיבל מינוי כנשיא חברה קטנה, ודיברנו על האפשרות שאבוא לסייע לו לארגן קצת את העניינים, כפי שאכן עדשיתי בביקור המדובר. אז הצצתי במפה, וראיתי עיר שממוקמת באמצע המדינה (לא אכתוב אמצע שום מקום, כי לא נעים, וכי יש הרבה יישובים ויישובונים קטנים בסביבה). בערך שעתיים נסיעה מערבה מניו יורק.
יצא לנו להסתובב קצת בעיר. הצצנו בה ביום הראשון של הגעתנו, ומלבד מבנים מרשימים לא ראינו כלום – הרחובות, הרחבות והכל נראה די שומם. חשבנו שזה בגלל שהגענו ביום ראשון, וזה יום השבתון, כידוע. אבל קבלנו רמזים ממעט החנויות שהיו פתוחות (כשקנינו מים והתעניינו אצל המוכרת הצעירה והמיואשת). אז לא המשכנו שם, למרות שהיה שם טקס זכרון כלשבו במרכז העיר לזכרם של בני העיר שנפלו במלחמות. לא היה לנו כח לטקסים חצי צבאיים בחום היחסי ששרר.
יצא לנו להסתובב קצת בעיר. הצצנו בה ביום הראשון של הגעתנו, ומלבד מבנים מרשימים לא ראינו כלום – הרחובות, הרחבות והכל נראה די שומם. חשבנו שזה בגלל שהגענו ביום ראשון, וזה יום השבתון, כידוע. אבל קבלנו רמזים ממעט החנויות שהיו פתוחות (כשקנינו מים והתעניינו אצל המוכרת הצעירה והמיואשת). אז לא המשכנו שם, למרות שהיה שם טקס זכרון כלשבו במרכז העיר לזכרם של בני העיר שנפלו במלחמות. לא היה לנו כח לטקסים חצי צבאיים בחום היחסי ששרר.
באחד הימים, אחרי העבודה, נסענו למרכז העיר לראות אותה ביום חול רגיל. לא מוקדם בבוקר, אבל בכ"ז בשעה סבירה. 5 דקות מקצה העיר למרכז, ומצאנו חניה סבירה. היו הרבה חניות.
נראו שם הרבה בתים מרשימים בסגנון טירות אירופיות שהעידו על עברה היותר מפואר של העיר, בימים שמכרה הפחם היה פעיל. כי סביב המכרה מתפתחים הרבה עסקים – תחבורה, מלונאות, שירותים, תעשייה תומכת וכד', הרבה עזבו, ומזלה של העיר שנשארו עוד כמה מפעלים בינוניים/קטנים (המושגים אמריקאיים), ואוניברסיטה שמושכת הרבה צעירים.
ובינתיים צילמתי את המבנה המרכזי של מרכז העיר – בית המשפט המחוזי והאנדרטאות שסביבו:
בית המשפט, מכמה זוויות
מצבת זיכרון לזכרם של ג'ון דלייני ופטריק דלייסי שנפלו במלחמת האזרחים
פסל שהוקם ע"י התושבים האיטלקים בעיר, לכבוד 400 שנה לגילוי אמריקה ע"י קולומבוס
ועוד מצבת זיכרון לחשובים של העיר
אחד המבנים המפורסמים בעיר הוא 'בניין החשמל' בו מיקמו שלט ענק ומואר בתחילת המאה הקודמת, שהכריז על העיר כעיר החשמל. השלט פרסם את העיר כעיר של קידמה, כי היתה הראשונה בכל ארה"ב בה היתה רשת חשמל מסחרית בכיסוי ניכר. בהחלט סיבה לגאווה, כפי שהשלט שעל הבניין מספר (וממנו למדתי את העובדות).
אז נכנסנו שם לאיזה בר עמוס, שהגיש טעימות בירה, שם אכלנו ארוחת ערב לפני החזרה לחדר לעוד קצת עבודת הכנה לקראת יום המחר. מעבר לזה, ולעוד כמה תמונות, לא סיירנו עוד בעיר. בסופ"ש נסענו לפילדלפיה, אבל על זה כבר בנפרד. אז הנה עוד שלוש תמונות כלליות מהעיר למזכרת:
מלון שרתון – מהודר אבל מוזנח מבפנים (הצצנו)
מלון שרתון – מהודר אבל מוזנח מבפנים (הצצנו)
בית הכומר של הכנסיה, כחלק מקומפלקס האוניברסיטה![]()
מבט לאחד הרחובות הרחבים
להתראות בהמשך.
וכמה עצוב שאין מה לצפות לתגובה של מיזי...
וכמה עצוב שאין מה לצפות לתגובה של מיזי...