תחרות – שקר מקובל

      - 283 איש כבר קראו את המאמר הזה -

אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)

       התחרות היא התרופה לכל חוליי המשק? – לא נכון. היד הנעלמה של השוק היא זו שתביא למצב בו הצרכן יקבל את המוצר הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר? – שקר. הסתכלו סביבכם ותיראו שזה פשוט לא נכון.

       עקרון השוק אומר כאשר ישנה תחרות בין שתי חברות, או יותר, שמייצרות את אותו המוצר, התחרות תגרום להן להוריד מחירים עד לשלב בו לשתי החברות לא יהיה כדאי לייצר את המוצר ולמכור אותו במחיר נמוך מידי, ולכן שתי החברות תעצורנה בשלב הזה, והצרכן יקבל את המוצר במחיר הטוב ביותר. זה בתיאוריה. במציאות, זה קורה רק בחלק מהמיקרים. במיקרים רבים, רבים מידי, המחירים נעצרים במקום גבוה יותר. לעיתים המחירים ממריאים עד לפני השלב שבו רוב הצרכנים יעדיפו שלא לרכוש את המוצר כי הוא לא שווה את הכסף הנידרש עבורו. בכמה מיקרים החברות ייכנסו למלחמת מחירים מטורפת, יסבלו הפסדים גדולים, עד שכל היצרנים יפסידו את כל כספם, או שיפסידו סכומים כאלה שלא כדאי יהיה להם להמשיך במלחמת המחירים.

מונופולים וקרטלים

       העיקרון של השוק נישבר כידוע כשיש מונופול, חברה אחת שמייצרת את המוצר, אין לה תחרות והיא יכולה לקבוע מחיר כרצונה. העיקרון של השוק נופל גם כשיש קרטל, כאשר כל היצרנים משלבים ידיים ומחליטים על מחיר אחד, שאותו ידרשו כל היצרנים. הקרטל הוא סידור מושך מאוד מבחינת היצרנים. בואו נתחרה על טיב המוצר ועל השירות, אך לא על המחיר. זה פותר לכולם בעיות קשות.

       אבל עיקרון השוק אמור לפתור גם את המצבים השליליים. אם יש יצרן אחד, שמרוויח יפה, כדאי למישהו אחר לבנות מפעל ולהתחיל לייצר את המוצר הזה, או מוצר אחר, שעונה על אותם הצרכים. אם יש קרטל, כדאי לאחד מהחבורה לפרוש מהקרטל ולזכות בחלק נכבד מהשוק. במציאות זה קורה רק לעיתים רחוקות. רק הממונה על ההגבלים, אם הוא מגלה את התופעה, מטפל בה, בהצלחה לא רבה.

כרטיסי האשראי

       הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא חברות כרטיסי האשראי. ישנם בארץ כמה וכמה כרטיסי אשראי, שמשווקים ע"י כמה חברות אשראי. יום אחד החליטו כולן לחייב את הצרכנים בדמי שימוש בכרטיס (או שם אחר לתשלום הזה) – כולן באותו סכום עצמו! במשך השנים עלו דמי השימוש – ושוב באותו סכום עצמו. איך זה עבר בשלום מבחינת הממונה על ההגבלים? אינני מבין.

הסלולריים

       דוגמה שנייה היא חברות הטלפונים הסלולריים. יש לנו היום שלוש חברות כאלה, ובקרוב יתווספו עליהן עוד שתיים. התיקווה היא שהכנסת עוד שתי חברות לשוק תגרום לתחרות ולירידת מחירים. כעת המחירים בארץ הם גבוהים באופן יחסי ליתר המדינות המפותחות. נשאלת השאלה איך זה שהמחירים כה גבוהים כשיש שלוש חברות שמתחרות?

קופות החולים

       דוגמה נוספת היא קופות החולים. ארבע קופות חולים פועלות בארץ וכל אזרח יכול לעבור מאחת לשנייה לעיתים מזומנות. השירות של כל הארבע אינו מושלם. "נערי האוצר" מנסים שוב ושוב להכניס לשוק קופת חולים נוספת, כדי לגרום לתחרות. מדוע שקופת חולים חמישית תגרום לשיפור במצב? בסיפור הזה, אני חושב שאני מנחש מה הסיבה לשירות הלקוי: קופות החולים אינן מתמחרות את שירותיהן, ואינן מתחרות על מחיר השירות. הכסף לפעולותיהן מתקבל ממס הבריאות, דרך ממשלת ישראל. ממשלת ישראל מעבירה להן סכומים קטנים מידי, ולכן יש לקופות החולים קושי לממן שירותים ברמה תחרותית. כשלקופות החולים אין שליטה על הכנסותיהן, התחרות בהכרח היא חלקית.

עיתונים

       הדוגמה הבאה של חוסר תחרות היא העיתונים. שני עיתונים: "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מתחרים ביניהם. "הארץ" ו"מקור ראשון" יש להם את הקהלים שלהם, הנאמנים לעיתונים הללו, ומספר הקוראים של שני עיתונים הללו אינו עולה ואינו יורד. "ישראל היום" איננו מתחרה בעיתונים האחרים אלא רק נוגס בתפוצתם. היינו מצפים ששני אלה יתחרו במחיריהם. זה לא מה שקורה. גם אם נוציא מכלל חשבון את החשד שיש תיאום מחירים בין שני העיתונים, ניתן להבין שבכל פעם ש"ידיעות" מעלה את המחיר, "מעריב" יעלה את המחיר בהתאם, שכן אין סיכוי לכך שהקוראים יעברו מעיתון אחד לשני בגלל הבדלי המחיר.

       במיקרה הזה, אני מניח שהסיבה לכך היא שאנשים בוחרים את העיתון שלהם לפי הידיעות שמופיעות בו ולפי העיתונאים שמפרסמים בו את מאמריהם, והמחיר מהווה שיקול מישני בהחלטה אם לעבור מעיתון אחד לשני, או לא.

מחלבות

       סיפור דומה הוא הסיפור של המחלבות. שוב יש לנו שלוש מחלבות גדולות: תנובה, שטראוס וטרה, וכן עוד כמה מחלבות קטנות. מחירי מוצרי החלב, הקוטג`, הגבינה הלבנה, ויתר המוצרים – המחירים הם גבוהים באופן בלתי סביר. המחירים הם גבוהים בגלל המחלבות, ולא בגלל הרפתנים, שמקבלים תשלום קבוע, לפי חוק. רשתות השיווק כן נמצאות בתחרות ולכן לא הן הגורמית למחירים הגבוהים, רק המחלבות גורפות את הרווחים הגדולים. הממשלה דנה בבעייה, לאחר חרם הקוטג`, וההחלטה הצפויה היתה לפגוע ברפתנים המסכנים, החלטה שנמנעה בינתיים, בשל המחאה של הרפתנים וההבנה של כמה שרים כי זאת החלטה גרועה. אבל למה אין תחרות רצינית בין שלוש המחלבות? עקרון השוק היה אמור להוריד את המחירים. למה זה לא פועל? כי המוביליות בשוק הזה אינה גבוהה. אם שטראוס או טרה יורידו את המחירים ביחס לתנובה, זה לא יגרום לצרכנים להעדיף את המוצרים שלהם. אגב, אישית או משפחתית, אנו מעדיפים את מוצרי טרה, אבל תנובה עדיין החברה הדומיננטית והתחרות בתחום היא אפס.

דיור

       אין צורך להכביר מילים על כך שבשוק הדיור אין תחרות, משום שההיצע של דירות, גם לקנייה וגם לשכירות, ההיצע קטן מהביקוש - ולכן אין תחרות והמחירים נוסקים חופשית.

הבנקים

       הדוגמה הטובה ביותר לכשל השוק בישראל היא הבנקים. ישנם בישראל בנקים רבים, אבל שני בנקים, הבנק הלאומי ובנק הפועלים, יש להם מעמד דומיננטי בשוק, בלתי משתנה. גם שני הבנקים הללו, וגם הבנקים האחרים, הקטנים יותר - אינם מתחרים ביניהם בכלל בעמלות. הדוגמה הזאת מלמדת אותנו הרבה. ישנו בנק אחד, בנק "יהב", שאינו גובה אגורה כעמלה עבור מרבית שירותיו. הייתם מצפים שכל לקוחות הבנקים הגדולים יעברו מייד לבנק הזה. אנחנו עשינו זאת, אבל רוב הישראלים לא עשו את זה. מה הסיבה לכך? אולי משום שהמעבר מבנק אחד לשני כרוך בהעברת כל תשלומי הקבע וכל העברות הקבע, וזה כאב ראש. בעובדה אין בישראל תחרות בין הבנקים על בסיס עמלות נמוכות.

       הבנקים בישראל גם אינם מתחרים על מתן הלוואות ללקוחות. מאה מיליארד (100,000,000,000!) שקלים מכספי הבנקים בישראל ניתנו לטייקונים. למדנו על כך משום שהמשבר הכלכלי ברחבי העולם גרם לכך שהבטוחות להלוואות הללו ערכן ירד וכעת המצב של הטייקונים, וגם הבנקים, הוא בעייתי.

תחרות חריפה

       נזכיר עוד את המיקרה של תחרות חריפה מידי. בישראל אני מכיר רק דוגמה אחת והיא חברות הכבלים HOT והלווין YES. שתי החברות נאבקות קשות על קהל הלקוחות ומתוך המאבק הזאת הן מציעות ללקוחות עוד ועוד, ושתי החברות מפסידות.

הפירמידה

       עוד תופעה שמכשילה את התחרות היא הריכוזיות במשק. כאשר אותו אדם, או אותה משפחה, שולטים בכמה חברות שונות, הם יכולים להפעיל מחברה אחת לחץ על גוף שלישי, כדי לקדם את העסקים של החברה השנייה שלהם. על זה מתווספת התופעה שנקראת פירמידה. הטייקון, בעל הפירמידה, יש לו מניות שליטה בחברת אחזקות, שלה יש מניות שליטה בחברות אחרות. כך אדם אחד, שיש לו אחוז קטן מהמניות, ממנף את השליטה שלו לחברות רבות. שוב משהו שגורם לכך שעקרון השוק אינו פועל.

עקרון השוק לא פועל

       ראינו שמונה דוגמאות לכך שעקרון השוק אינו פועל ואינו מביא את השוק למצב בו הצרכן מקבל את המוצר הטוב ביותר במחיר הזול ביותר. לא ניתן לומר שעקרון השוק אינו פועל אף פעם, אבל במיקרים כה רבים עקרון השוק אינו פועל, עד שברור שאי אפשר לסמוך עליו שיפתור את בעייות השוק בישראל. 

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.

       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 375,762 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.

אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.

כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.

       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416

                                       דרגו אותי באינדקס הבלוגים

                                         עשו קליק כאן

תגיות: אקטואליה, כלכלה, בנקים, כרטיסי אשראי, ידיעות אחרונות, מעריב, שוק, מונופול, קרטל, קופת חולים כללית, לפעמים זה כל כך נכון,