כמה שקיות זבל מלאות... אחד עם בגדים יד חמישית בשלל מידות
ריח חזק של סיגריות
חלק לפח
הרוב לתרומה
בודדים לכביסה- בכול זאת כרגע אין לנו מספיק
עוד שקית שרשום על זה "בגדים מלוכלכים" אשר נודף מזה גל ריח של שתן וטונה
מוצצים ישנים מהסוג שנותנים חינם בבית חולים אחרי לידה ישירות לפח
שקית עם בובות מלוכלכות שמריחות מעובש
מרבה רגלים מטייל על העין של בובת המניינים הצהובה
חיים שלמים בכמה שקיות זבל בודדות
פרק חדש בסיפור החיים
מחר נהיה משפחה
בכול התהליך הזה מהרגע שמלינו את הטפסים ושלחנו, מהשיחת טלפון לפני שבועיים, העליות והירידות, החלומות, התקוות, הבכי, ההתרגשות, הלחץ... כול הרגעים האלו מסתמכים למחר... מחר...
אני נושמת עמוק
מנסה לחשוב מתי בעבר בחיי הרגשתי ככה? כול רגע משמעותי בחיי לא היה בגודל כזה! הרי כול חיי חלמתי על הרגע הזה, מאז שאני ילדה רציתי להיות אמא, זה הדבר היחיד שרציתי!
הכלבה זזה מתוך שינה במיטה ואני חושבת על לילות לפני ימים גדולים בחיי, לילה לפני יום ראשון של לימודים, לילה לפני מבחן, לילה לפני החתונה...
שום דבר לא מתקרב לגודל הזה, ולמרות זאת אני חשה רוגע... רגועה עם לב מלא.
הכלבה ישנה חזק... גם חייה ישתנו מחר
חיי כולנו ישתנו מחר
לטובה
מעין