לקח לי זמן למצוא את המילים שיביעו את הכאב שלי...
בימים האחרונים הגבתי בעיקר למי שכתב על מיזי היקרה...
קראתי את הרשומה האחרונה שלה ובכיתי וצחקתי לסירוגין..
כל משפט היה מלווה בצחוק שהפך לבכי.. והרי ההבדל ביניהם בסה"כ דק
ואז זלגו לי המילים על הנייר כמו דמעות
אוי מיזי מיזי ,
מיזי הכל כך לא מיזנטרופית ....
השארת אותנו לבד ברעש החיים
והלכת לך לדממת הרפאים
רציתי להביע את הכאב על אובדנך
ואת הצער על המחשבה שאת אינך
אהבתי לקרוא אותך ולגעות מצחוק משנינותך
אהבתי את התגובות שלך ואת חמימותך
כל כך נדיבה במחמאות ובאיחולים
אין עלייך מיזי /מיקי מלכת המילים
תמיד סקרנת אותי ורציתי לדעת עלייך יותר
ולרגע היה נדמה שהמעטה עצמו מסתתר ...
אני בהלם , כי כל כך קיוויתי שתמשיכי לחיות
כי כאדם מקסים וככותבת תמיד תישארי להיות
מודל ארכיטקטוני של כתיבה מעולה
אישה מקסימה והלוואי ותביני זאת כשאת שם למעלה
אני יודעת שאת לא מהמאמינים באלוהים
גם אני בד"כ לא ,אבל קשים לי הרגעים
להתעמת עם העובדות האלה, ולכן אני בוחרת
לפנטז שמשם את כן קוראת , כן נהנית, ומאושרת
גועה בצחוק גדול, או דומעת בהתרגשות
לדמיין שזה ככה, הופך את כל זה לקצת יותר פשוט
אוהבת ומתגעגעת
צביה
לצערי לא הצלחתי להגיע בסוף להלוויה שלך ...
ההודעה הגיעה לחזיוני רק מאוחר מידי.. בגלל עומס תחילת שנת הלימודים
מצטערת שלא ליוויתי אותך בדרכך האחרונה...
ברשומה הלפני אחרונה שלי הגבת לי בשאלה..
מה זה "מתפוצץ" ?
אז מיזי יקרה שלי .... מתפוצץ, זה הלב שלי מרוב כאב שאת אינך עוד אתנו .....
יהי זכרך ברוך