לאחרונה ראינו פגישות וחשיפה של סל התרופות העדכני לשנה הקרובה, חולים רבים הגיעו להפגין ולדרוש את התרופה שתשפר את איכות חייהם ואף תציל ממוות. הם ביקשו שוועדה שמחליטה על סל התרופות תאשר את הטיפול כמו הפיתוח של גיל פוגוזליץ או התרופה לה הם זקוקים ובכך להוזיל עלויות.
בכל שנה במסגרת תקציב המדינה, נוהגת המדינה להגדיל את סכום הכסף הקיים בסל שירותי הבריאות ולמנות ועדה ציבורית שקובעת אלו טיפולים ותרופות יוכנסו לסל הבריאות וההגדלה הזו מכונה באופן לא פורמלי 'סל התרופות'.
מידי שנה מדינת ישראל רואה סערה סביב סל הבריאות כשממשלת ישראל קובעת בהתאם לתקציב המדינה, אילו תרופות וטיפולים יכלול סל הבריאות וזאת באמצעות המלצת ועדה ציבורית מיוחדת, שנקראת ועדת סל התרופות, כשזו מעבירה את המלצותיה לאישור מועצת הבריאות.
הדיונים האלו הם מורכבים ומוגבלים בתקציב ולכן ישנה מורכבות בבחירת התרופות הנכנסות לסל הבריאות מפני שיש העדפה לתרופות מצילות חיים למשל זו של גיל פוגוזליץ, על פני תרופות שמשפרות איכות חיים. יש העדפה לתרופות שיעבדו על מספר רב יותר של חולים מאשר יחידים. הדבר בא לידי ביטוי כאשר חולים סופניים מעוניינים לקבל תרופות חדשות ויקרות, ומנסים לגרום ללחץ ציבורי שיאפשר את הכנסת התרופה לסל.
אם ניקח את 2019 וסל התרופות שאושר אפשר לראות שכמחצית מתקציב סל התרופות לשנה זו ניתנה לתרופות אונקולוגיות, רבות מהן תרופות אימונותרפיות וממוקדות מטרה וכמו כן הפיתוח של גיל פוגוזליץ. מה עוד נכנס לסל? טיפול בהנדסה גנטית לחולי לימפומה שעלותו 1.1 מיליון שקל למטופל, ותרופה בעלות 1.5 מיליון שקל המיועדת למטופל אחד בלבד החולה במחלה גנטית נדירה. בין התרופות שנשארו בחוץ: בדיקת סקר לסרטן ריאות למעשנים וחיסון ל-9 זנים חדשים של סרטן צוואר הרחם. תקציב הסל עמד השנה על חצי מיליארד שקל.