בקיצור: שוטר ירה בצעיר שחור עור והרג אותו. מה קרה שם? $$$ [4688]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
יהודה ביאדגה היה תלמיד מוצלח בתיכון. יהודה היה מקהילת יוצאי אתיופיה, ירא שמיים. כשהתגייס ביאדגה לצה"ל היו לו כוונות להגיע להישגים בצבא, אבל תקוותיו לא התגשמו. הוא שוחרר מהצבא וחזר הביתה במצב גרוע. אמרו שהוא חזר עם "הלם קרב". לפי התיאורים שקראתי עושה רושם שהוא לקה בסכיזופרניה, כתוצאה מהטראומה שעבר בצבא. סכיזופרניה היא מחלת נפש, שבה החולה, "המתמודד" בלשון נקיה, שומע קולות ורואה מראות – שאף אחד אחר אינו שומע ואינו רואה. זאת מחלה שאין ממנה מרפא, אבל הרופאים נותנים למתמודד תרופות להקל על מצבו. התרופות מקטינות את הרעש, את העוצמה של חזיונות השווא, גם אם לא מעלימות אותם לחלוטין.
אחד הדברים שמתרחשים לפעמים אצל חולי נפש היא המחשבה ש"איני זקוק לתרופות". לפעמים אפילו הם מחליטים ש"התרופות הן אלה שעושות אותי חולה". ואז המתמודד מפסיק, בבת אחת, לקחת את התרופות. הפסקת תרופה פסיכוטית יש לבצע בזהירות ובהדרגתיות. הפסקה פתאומית של התרופה גורמת לאירוע פסיכוטי קשה, שמחייב אישפוז דחוף. יהודה ביאדגה הפסיק לקחת את התרופות שפסקו לו הרופאים. הוא נכנס לאירוע פסיכוטי והחל להשתולל. אמא שלו ניסתה להרגיע אותו, כך אני מבין מהתיאורים שבתקשורת. יהודה התעצבן עליה, תפס סכין מטבח גדולה ואיים עליה. בשלב זה ברחו כל בני המשפחה מהבית והדוד של יהודה צילצל למשטרה וביקש שישלחו שוטרים לטפל בצעיר שמנופף בסכין. יהודה עצמו יצא מהבית והחל מהלך ברחובות בת ים בסערת נפש.
המשטרה שלחה שני שוטרים על קטנוע. כשהגיעו השוטרים למקום, ירד אחד השוטרים מהקטנוע והלך לחפש את הצעיר המשתולל בכיוון אחד, בשעה שהשוטר השני, על הקטנוע, המשיך לחפש בכיוון שני, עם אקדח טייזר בידו. השוטר הראשון, שלא היה לו טייזר, הלך ברחוב, כשלפתע הוא נתקל בצעיר עם הסכין. ההיתקלות היתה פתאומית, כששני האנשים, גם השוטר וגם ביאדגה, הופתעו. ביאדגה חשב שהשוטר נשלח ע"י אימו כדי לאסור אותו. בחמת זעם הוא הניף את הסכין ורץ לעבר השוטר, עם כוונה להרוג אותו. השוטר, שראה את ביאדגה, רץ אליו עם סכין שלופה בידיו, הוציא אקדח וצעק על ביאדגה: "עצור! תזרוק את הסכין מייד!", אבל ביאדגה לא הקשיב ולא נעצר. השוטר ירה בביאדגה בחזהו, שתי יריות, מן האקדח. ביאדגה נפל, ובבית החולים נקבע מותו. יכול להיות שאם היה שם שוטר אחר, שהיה פועל אחרת, אולי התוצאה של המיפגש הזה היתה שונה. אבל ההתנהגות של השוטר היתה בתחום הסביר של תגובות של מי שרואה מולו איש רץ אליו עם סכין מונפת, איש שאינו נעצר כשמזהירים אותו.
לאחר האירוע הקשה החלה מהומת אלוהים. טענו שהשוטר ירה בראשו של ביאדגה, בכוונת מכוון להרוג אותו. כל העדה של יוצאי אתיופיה סערה, וראו באירוע המשך לאירועים קודמים, שבהם שוטרים התעמרו בצעירים מיוצאי אתיופיה, וגרמו גם למותו של אחד מהם. הפגנות וסערת רוחות כללית – בשל האירוע הזה.
יחס המשטרה לצעירים יוצאי אתיופיה
הכעס של יוצאי אתיופיה לא היה ללא סיבה. בשנים שעברו היו מיקרים רבים של פגיעה של שוטרים בצעירים שחורי עור. ועדה שבדקה את המצב גילתה שבין הצעירים יוצאי אתיופיה יש פי חמש יותר תיקים במשטרה, כולל משפטים ועונשי מאסר, פי חמש יותר מאשר צעירים לבנים. יתר על כן, רוב התיקים היו תוצאה של יוזמת שוטר. כלומר, שוטרים ראו צעירים שחורי עור. הם ניגשו אליהם ודרשו מהם להציג תעודות זהות. הצעירים האתיופים לא אהבו את הפניה הזאת. "למה אתה שואל אותי?", הם אמרו. השוטר קיבל זאת כהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אסר את הדובר, וכשזה התנגד, האשים אותו בתקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו. לאחר שהתגלה שרוב האירועים החלו ביוזמת שוטר, ללא כל תלונה רצינית מצד אזרחים – נעשו שני צעדים. ראשית, נערך קמפיין של הורדת העוינות בין השוטרים לבין הקהילה האתיופית. שנית, נעשה מהלך של חנינה, ע"י הנשיא רובי ריבלין, לכל המיקרים הללו, כולל מחיקת הרישום.
אז יוצאי אתיופיה חושדים בשוטר שרצח את ביאדגה, ויש לכך סיבה טובה, אבל הפעם – זה לא המיקרה. המשך יבוא.
המלצה
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את הפוסטים הקודמים שעוסקים בנושא
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 887,143 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, יוצאי אתיופיה, משטרה, חולי הנפש, הלם קרב, סכיזופרניה,