אני מעניקה רשומה זו באהבה למיזי
מהבלוג -"כלבה זקנה לומדת טריקים"
אחרי שהיא שסיפרה בהומור האופייני לה על הטיפולים שהיא עוברת
הסרטן העקשן
אישה אחת , בת בלי גיל ,לא צעירה, לא זקנה,
רצתה להתאוורר מעט ולכן לשפת הים נסעה,
לקחה איתה תרמוס קטן עם קפה וארזה לה גם מאפה.
גם בקבוק מים לא שכחה לקחת ואפילו ספר נחמד ארזה
ולדרך יצאה.
נסעה נסעה וחיש מהר לים הגיעה, את המכונית בחניה החנתה,
לקחה הציוד בידה ואל החוף בשמחה ירדה.
על החול פרסה השמיכה , את הספר לקחה בידה וחיש מהר בקריאה שקעה.
האישה הרגישה עצמה מאד שלווה והיתה מאז מאושרת ושמחה .
כעבור רגעים מספר חשה משהו או מישהו נוגע בה .
זזה בחוסר מנוחה ולא הביטה הצידה,
חשבה שיתוש או זבוב טרדן עקץ אותה .
היצור המשיך לטייל על גבה הפעם היא הציצה ומה נבהלה כאשר ראתה סרטן מטייל לו על גופה.
האישה המבוהלת, קמה ממקומה והתנערה,
אך הוא סרב לעזוב אותה, ניערה אותו בחוזקה אך הוא נאחז בה ולא הרפה
ומאן לנטוש את גופה, לך מפה ,אתה ממש עלוקה ,עזוב אותי בבקשה,
אני לא עלוקה אני רק סרטן קטן שמחפש חברה.
חזור למקומך, ועזוב אותי במנוחה והפעם דרשה,
יש לי כבר חברה ואינני זקוקה לך בבקשה , אך הוא לא שמע ולא עזב אותה.
האישה אוספת מהר את השמיכה ומכניסה עם הספר לתיקה .
הולכת לכוון מכוניתה וכל הזמן הסרטן החצוף נאחז בה ומלווה אותה.
בלית ברירה הוא מצטרף כטרמפיסט לנסיעה.
האישה נוסעת לבית החולים ,שם הוא כבר יזכה לסדרת לטיפולים, חושבת האשה ומקווה
רק שמהסרטן העקשן כבר ישחררו אותה.
ואכן, לאחר מאמצים רבים וטיפולים מונעי סרטנים מהתעלקות על נשים,
הנושא טופל, הגוף מהסרטן שוחרר והאשה נשמה לרווחה
הסרבן העיקש הוחזר לים למקום ממנו בא ולא הוסיף יותר להטריד אותה,
אבל ,לפני שנפרד הספיק להתנצל על עוגמת הנפש שגרם ועל הטרחה שהטריח
ויותר מזה, הוא גם הבטיח שכאשר תגיע האשה שוב לנוח ולהתאוורר בים ,
הוא יעזוב אותה בשקט ולא יפריע את מנוחתה.
האשה חזרה לביתה ללא הסרטן העלוקה והיא בריאה ושמחה/.
בנימה אופטית זאת איחלתי גם שתצא מזה.
אך לצערי הוא הצמח לחזור אליה והפעם ניצח אותה.
נוחי בשלום על משכבך אשה יקרה.
בברכה אילה
-