'שש' הינו ספרו הראשון של גל אלברמן שחקן כדורגל שפרש ממש לאחרונה ממשחק פעיל. הספר מתאר את חייו כשחקן סיפוריו שזורים מאירועים אמיתיים שחווה במהלך שנות הקריירה שלו.
במבוא של ספרו הוא מתאר את האהבה העצומה שלו לכדורגל כש'אדידס טנגו' הפציע בחייו בגיל חמש ומאז לא נפרדו דרכיהם. אהבת אמת שלו למשחק הכדורגל.
את הרקורד המרשים שלו ניתן לקרוא בכריכה האחורית של הספר, גל זכה בחמש אליפויות, בשני גביעי המדינה ובתואר שחקן העונה ב 2007/08. כשחקן כדורגל בולט בישראל יש לו בהחלט מה לספר על המשחק ועל האוהדים שמכזיבים לעתים. הקריירה המרשימה שלו נפרשה על פני 19 שנה. הפרישה שלו בגיל 36 הייתה לאחר הרבה פציעות שהשביתו אותו לא פעם וגרמו לו לשבת ביציע מה שלווה בעוגמת נפש גדולה.
את הספר פרסם לאחר לבטים רבים, מכיוון שהוא מעיד על עצמו כבחור ביישן ונחבא אל הכלים.רבים אמרו עליו שהוא כעוף החול שקם משבריו וממשיך את חייו בכל פעם מחדש. יש עוד המון דברים שהוא עדיין לא מוכן לפרסם ולא כתב עליהם כששיחק כדורגל. ובכל זאת ישנם תיאורים רבים בספר על המשחקים ששיחק, את הפציעות שחווה ואת הכוחניות האמוציות והאגו ששורים לא אחת על השחקנים. ההודעה על הפרישה לא הייתה קלה אך גופו העייף והחבול גרמו לסיים את מסע הכדורגל של חייו
לדבריו אמרו לו הרבה אנשים שהוא מודל לחיקוי. זה גרם לו להתגבר על הפחדים שלו ולשתף את מה שחווה בעיניו זו שליחות ומחויבות. גם אשתו ליטל מוזכרת בספרו באהבה גדולה.
לדברו הספר נקרא שש מכיוון: "שש הוא מספר קבוצות הכדורגל ששיחקתי בהן. שש הוא המספר שאיתו אני מזוהה יותר מכול. מבין כל המספרים נראה כאילו שש ביקש אותי, ולא אני אותו. בהופעתי הראשונה במדי הנבחרת הלאומית הדביקו לי אותו. כאשר עברתי לשחק בספרד, העניקו לי אותו. בגרמניה שמרו עליו במיוחד עבורי, ואני סירבתי לו. שש היה סבלני וחיכה עד שארצה אני בו. וכשהרגע הגיע ושש ואני נפגשנו, הוא התנוסס על גבִּי עד משחקי האחרון".
ספר לחובבי הכדורגל אך לא רק, יש בו בעיקר סיפור אנושי מנקודת ראותו של שחקן מקצועי במגרש הכדורגל.
הוצאת ספרי ניב/ מנהל מקצועי: אורן יוסיפוביץ/ עיצוב הכריכה: ליטל אלברמן/ 74 עמודים 2019