הספר 'בעין הכחולה' של תמר גפני, עטוף בדוק של עצבות. המוטיבים המרכזיים המרכיבים אותו בין היתר הם: רזון, גיל, מוסדות, בדידות, בעלי חיים,מועקה, שריטות, מוזיקה, אדם פגום, מחלות גופניות ונפשיות, לא בהכרח בסדר הזה. אנושיות מפעפעת הבוקעת מבעד לתחושות החיים ולחוסר האונים.
חיים שיוצאים ממסלולם ומתרסקים לא אחת לתוך קרקע המציאות הקשה. המוזיקה היא בת לוויה חשובה בסיפורים 13 במספר הקורעת ומאחה את הנפש באותה נשימה.
אנשים שהם לכאורה, בשוליים אך הם תמיד נמצאים במרכז שלהם. נוגעים ומרגשים כשהפוקוס מופנה אליהם והם מספרים את סיפורם הייחודי.
ספר על תקוות ומציאות נושכת שאינה מתיפייפת.
שפתה הייחודית של גפני ויכולתה לתאר את תחתיתו של האדם מרגשת. רוב גיבוריה הם נשים. אולם נוגע ללב סיפורו של יאיר בן ישר 'מותרות' סטודנט לפילוסופיה והיסטוריה דעתן חריף שגווע לאיטו, שהבית שלו הופך לכלא בעקבות מחלת הנפש שבה הוא לוקה. המצוקה שלו והפחדים מקבלים במה בסיפור ומכניסים את הקורא להלך רוח ייחודי.
ציטוט מרשים מתוך הסיפור 'בעין הכחולה' שהוא גם שמו של קובץ הסיפורים ובו סיפורה של בחורה שמאוהבת בפסיכיאטר שלה וזה גורם לה להציף אותו במילים: "איני נשואה כבר שנים רבות. יש לי ערוגה של פצעים מרים ויפים בתוך חזי. הפצעים פוקחים את עיניהם לפנות ערב, וראשיהם נפגשים זה בזה. איני יודעת כיצד הם מתקיימים ללא שמש. אור מוזר, ירקרק, מקיים אותם. דמעות שנכלאו משקות אותן."
סיפוריה מלאים במשברים, ברגעים בהם האדם נוסק מטה, מילים לא תמיד יכולים לתאר את הקשיים אך גפני מעניקה לגיבוריה בספר את היכולת להסביר ולהיות צלולים אפילו ברגעים הקשים.
כתיבה מעניינת ומיוחדת שמעניקה חווית קריאה נוקבת!
הוצאת כרמל/ עריכה: אלי הירש/ עימוד ועיצוב העטיפה: יואב וינפלד/ על העטיפה: צלחת מאת ערן יודסין/ צילום: ירון טאוב/ 161 עמודים 2019