אני מאנשי החד פעמי!
אפילו שכולם מאוד נהנים הם יודעים: כזה בדיוק - לא יהיה!
זה לא שלפעמים אני לא מתבקשת לשחזר, זה לא שלפעמים ילדי מבקשים להדריך אותם בהכנה.....
אבל אני חד פעמית בהכרה.
לא כותבת, לא מודדת, לא שוקלת, ככה, על בערך ועל מה שבא. והכי חשוב חדש! לתת לגלגלים ליצור.
אחד הדברים שמאפשר לי הבלוג זה להיות יותר בקופסא. לפעמים לכתוב, לערוך ולשמור.....כך שניתן יהיה לשחזר.....טעמים, אם רוצים....
(אז כן, יש לי קטע של נגיעות בחושים - מעניין עם לילדי או לנכדי יהיו זיכרונות של טעם מסויים או ריחות של תבשיל. שהרי אצלי, שום דבר לא נשאר קבוע.....)))))).
אתמול לארוחת חג שני של פסח הכנתי תבשיל טעים טעים. כזה ששווה לשמר. מי יודע אולי יהיה מי שירצה לשחזר.....
נקרא למתכון:
ירכיים/כרעיים שומרות סוד
מה צריך?
10 כרעיים ללא עצמות וללא עור - אני פשוט לא אוהבת... (ולאחר בידוק שלא נותרו סחוסים או דברים דומים).
למרינדה
1/2 קופסא של חלב קוקוס
כף שטוחה של פפריקה
2 כפות רוטב סויה
6 טיפות גדולות של טאבסקו
1 כף סילן
1/2 כפית נס קפה
3 שיני שום מעוכות
כף ג'ינג'ר קצוץ
1 כפית מלח.
למילוי
10 פטריות שמפיניון קצוצות
150 גר פסטרמה/ חזה אווז מעושן (לרכוש בגוש לא פרוס)
2 ביצים
מלח ופלפל שחור.
לסיום: שמן זית ופפריקה.
הכנה
ערב קודם לארוחה
מערבבים את כל חומרי המרינדה ומכניסים לתוכה את כרעי העוף.
עוטפים את הקערה בניילון נצמד ומכניסים למקרר לבילוי משותף ארוך וקריר.
כשעתים לפני הארוחה (אפשר יותר בהתאם לזמן ותיכנון היום),
מכינים את המילוי
חותכים את הפסטרמה/חזה אווז מעושן לקוביות קטנות.
מטגנים את הפטריות מוסיפים לטיגון את הפסטרמה /חזה אווז להשחמה קלילה.
ולבסוף מעליהם את שני הביצים ומקשקשים את הכל למעיין "מבולבלתיים".
עכשיו זמן המילוי
מוציאים נתח של כרעיים מהמרינדה ובעזרת היד השנייה עוזרים למרינדה לרדת ולהפרד מהכרעיים.
שמים מהמילוי במרכז הכרעיים ועוטפים. סוגרים בעזרת קיסם או שנים. - כאן ועכשיו מחביאים את הסוד.....)
בתבנית עם נייר אפיה, מניחים את הכרעיים זה לצד זה. (שירגישו בטוחים)
45 - 50 דקות לפני הארוחה זורים מעט שמן זיית על גבות הכרעיים ומעט פפריקה. מכניסים לתנור שחומם לטמפ' 180 מעלות.
בערך בחצי הדרך מעבירים הברשה נוספת הפעם עם שאריות המרינדה ו...זהו.
נשמע (או נקרא) קצת מסובך - אבל ממש לא.
והתוצאה - באמת באמת שווה!
וכמעט כל תוספת מתאימה.
(אגב, טעים מאוד גם ביום למחרת).
מנה לא גדולה שמאוד מתאימה בארוחות עם המון מנות ואז כשמגיעם לעיקרית אין מקום.....
אז זו הקטנה, זוכה בכל זאת להיות בין הניזללות....