הסוכן החשאי גיא אג"ח בעל הרישיון לאופנוע קל עד 125 סמ"ק ישן בשלווה בביתו.
כמובן שלמרות השלווה על פני השטח הוא היה מוכן לכל: אקדחו (שהיה גם פותחן בקבוקים וסימניה לספרים) היה מונח מתחת לכר למקרה שיצטרך במפתיע לפתוח בקבוק, תג העובד שלו (מספר 008) היה מונח על הארונית ליד המיטה, למקרה שיצטרך למהר למשרד ומהמזגן הרעיש קלות כדי למסך את הנחירות שלו, כך שלא יהיה ברור שהוא נמצא בבית (וישן).
לפתע התעורר גיא בהרגשה ברורה שהוא לא נמצא לבד בחדר.
גיא התכונן כבר הרבה שנים לרגע הזה ממש ולכן הוא ידע בדיוק מה לעשות: הוא לא קפץ מהמיטה בבת אחת – כדי לא להוות מטרה קלה (וגם כי הוא עדיין היה חצי ישן ולא היה לו כח לקפיצות פתאומיות) – אלא פקח חצי עין והציץ בשעון המעורר (שהיה גם רדיו) שניצב ליד מיטתו.
השעה הייתה 02:40 – ללא ספק אחת השעות הפופולאריות ביותר לתקיפה חשאית בין 02:30 ל-02:45.
גיא תהה מי נמצא איתו בחדר.
בסבירות גבוהה – בהסתמך על הרבה סרטים ולא מעט ספרים על סוכנים חשאיים – היה מדובר בסוכנת אויב סקסית שהתגנבה לחדרו במטרה ברורה לפתות אותו, לגנוב ממנו סודות מדינה ולרצוח אותו.
אבל גיא לא התכוון להיות טרף קל: בתור סוכן מאומן היטב, הייתה לו תוכנית ברורה.
ראשית, הוא תכנן להתעלס באהבים עם הסוכנת כמה שעות (או לפחות דקות). אח"כ הוא יציע לה קפה וארוחת בוקר (אך בשום פנים ואופן לא ירשה לה לעשן במיטה!). הם יחליפו מספרי טלפון והוא יזמין אותה לסרט ו/או למסעדה.
אח"כ אולי יציג אותה לאמו. אולי הם יעברו לגור יחד...
אבל מה לגבי הבגידה והרצח? מניסיונו של גיא סביר היה שהסוכנת הסקסית תירצח ע"י סוכן מרושע אחר לפני שתספיק לעשות משהו מזיק, אבל גם אם זה לא יקרה הוא היה בטוח ביכולתו להתגבר עליה ולצאת בשלום מהפרשה.
גיא היה שקוע במחשבות ולכן לא טרח לעקוב אחרי תנועותיה של הסוכנת הזרה כשלפתע היא ניצלה את חוסר הריכוז שלו ותקפה.
גיא חש דקירה חדה ברגלו. "נפגעתי!" הוא צעק בהפתעה.
באינסטינקט קטלני הוא שלח את ידו ותוך שבריר שנייה הרג את הסוכנת הערמומית.
הוא העלה אור במנורת הקריאה וסקר את גופתה העירומה של הסוכנת בסיפוק מסוים, כשלפתע הוא שמע רעש משמאלו. הסוכנת הזרה לא פעלה לבד!
גיא כיבה מיד את האור כדי לא להסגיר את מיקומו והתגלגל בזריזות אל מתחת למיטה.
הוא שכב בשקט על הרצפה, משתדל לעצור את נשימתו והקשיב. לחרדתו הוא הבין שנמצאות בחדר לפחות עוד שתי סוכנות אויב – אולי אפילו שלוש – שחגות סביב מיטתו ומנסות לאתר אותו בנשק שלוף ודרוך.
מה הוא יעשה?
אמנם הוא הרגיש בטוח יחסית מתחת למיטה – הסוכנות ודאי לא יחפשו אותו שם – אבל הוא היה רחוק מכלי הנשק שלו וממכשיר הטלפון שבאמצעותו הוא יכול היה להזעיק עזרה.
אמנם הוא הרגיש בטוח יחסית מתחת למיטה – הסוכנות ודאי לא יחפשו אותו שם – אבל הוא היה רחוק מכלי הנשק שלו וממכשיר הטלפון שבאמצעותו הוא יכול היה להזעיק עזרה.
הוא שקל בזהירות את האופציות העומדות לרשותו. אחרי התלבטויות רבות הוא החליט שלא כדאי להישאר מתחת למיטה עד אור הבוקר.
הוא נשם עמוקות וזינק מהמחסה שלו אל מחוץ לחדר. הוא רץ למטבח, הצטייד בכלי נשק מתאים וחזר לחדר השינה מוכן לקרב.
גיא הדליק את האור במיומנות והסתכל מסביב. לרגע היה נראה שכל סוכנות האויב נעלמו, אך לאחר זמן קצר הוא זיהה אחת מהן על התקרה מעל לכרית שלו.
ריסוס מהיר ונחוש גרם לה לצנוח שדודה על המיטה. היא אפילו לא הספיקה להשמיע קול.
הסוכנת השנייה קרבה לראשו במהירות מתוך כוונה ברורה לפגוע בו. ברגע האחרון גיא הקדים וריסס גם אותה למוות.
הוא הסתכל מסביב אבל לא ראה כל סימן לסוכנות נוספות.
גיא חזר לישון ונרדם מהר למרות העקיצה הכואבת ברגלו. הוא חלם על בית ללא יתושים.
מוסר השכל: כלב נובח אולי לא נושך, אבל יתושה מזמזמת בוודאות עוקצת
שבת שלום!
והרשומה המומלצת היא – סיט צ'רלי סיט - בבלוג של המיזנטרופית