בקיצור: אני לא בטוח שאני רוצה שהילדים שלי יישארו כאן $$$ [4891]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
שיחת הטלפון מבנימין נתניהו תפסה את רוני דניאל, איש שנולד מוכן, בהפתעה גמורה. הסיבה לאירוע הנדיר: ההתפרצות הדרמטית של דניאל במהלך שידור 'אולפן שישי' לפני כשנתיים, שבה הודיע שנשבר לו ממה שקורה במדינה. נתניהו לא היה היחיד שנדהם. ההלם של הקולגות באולפן התחרה רק בזעם הציבורי ברשת. אנשים לא הצליחו לעכל איך דווקא דניאל, מר ביטחון, איש שמדברר את הישראליות של אמצע הדרך כבר עשורים, דווקא הוא לא בטוח שהוא רוצה שילדיו יחיו בארץ הזו.
"אני כבר לא איש נורא צעיר", הודיע בנאום ההוא. "גדלתי בקיבוץ מעוז חיים, חרשתי בשדה על יד הירדן, אמרו הולכים לצבא, הלכתי לצבא. אמרו צריך להיות קצין, הלכתי להיות קצין. במילואים אמרו לי לך להיות מג"ד – הלכתי, וכך לכל המלחמות שנדרשתי. אני לראשונה מרגיש, בגלל הפוליטיקה הזאת, שאני לא בטוח שאני רוצה שהילדים שלי יישארו כאן. עד לפני זמן חשבתי שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות ... התרבות השלטונית שלנו לא משאירה לנו מרחב לחיות ולנשום אוויר בין אלקין שהוא מין רספוטין, ובין מירי רגב וגופשטיין ואין פוצה פה ומצפצף ...".
מאיפה הגיע כל התסכול הזה? אתה תמיד הכי ממסדי. הכי פטריוטי. (צוחק) "אני מודה שזה ביעבע אצלי איזה יומיים קודם. הכל היה נורא רגשי ואיסטינקטיבי ונבע מתוך כעס. זה היה בשבוע שהזיזו את בוגי ממשרד הביטחון. ואני חשבתי, או קוויתי, או התפתיתי לחשוב שהעניין שנקרא ביטחון הוא מחוץ למשחקים הפוליטיים האלה. אז אני תמים. אני מודה. זה הרגיז אותי נורא".
קטע מ"ידיעות אחרונות".
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב (מצטט)
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 1,006,303 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה
אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: אקטואליה, ביבי, טלביזיה, הליכוד, ביטחון ישראל, לפעמים זה כל כך נכון, ציטטות, תובנות,