"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."
(מסכת ראש השנה א,א)
את ארבעת ראשי השנים האלה (או שלושה לגרסת שניים מהרבנים), אני מכיר כבר מילדותי (ככה זה כשלומדים בבית ספר דתי), אבל משום מה אני נוהג לברך את מכריי, חבריי ובני משפחתי לשנה טובה רק לקראת אחד בתשרי.
אפשר להבין בקלות למה אני מתעלם מאחד באלול – ללא ספק אני משוחד לטובת רבי אלעזר ורבי שמעון (מעניין מה שם אשתו!) ולכן אני מאחד את ראש השנה למעשר בהמה עם ראש השנה לשנים, לשמיטה וליובלות, לנטיעה ולירקות.
מאחד בניסן אני כנראה מתעלם מכיוון שלא רק שאינני מלך או עולה לרגל – אני גם לא מכיר באופן אישי אף מלך או עולה לרגל! (אני כן מכיר כמה רגליים, אבל זה לא אותו דבר).
אפשר להניח שאם היו בין מכריי מלכים (או עולים לרגל) הייתי משתדל לברך אותם לשנה טובה לקראת אחד בניסן.
אני כן מכיר כמה אנשים בשם "אילן", אבל לרוב אני לא מברך אותם לשנה טובה לקראת אחד בשבט (או חמישה עשר בו). לעומת זאת אני מקפיד לאכול פירות יבשים (ולא לאכול פרות יבשות) לקראת חמישה עשר בשבט, על כן אני חושב שיצאתי ידי חובתי.
אם כך, נותר לי אחד בתשרי. כמו כולם, גם אני מברך את כולם בברכת שנה טובה לקראת התאריך המכריע (אך הבלתי חשוב) הזה. אבל למה?
עיון במסכת החשובה (אך הבלתי מכריעה) שציטטתי בראש דבריי מגלה שאחד בתשרי הוא ראש השנה לשנים, ולשמטין וליובלות, לנטיעה ולירקות – ועל פי רבי אלעזר ורבי שמעון גם למעשר בהמה.
אבל לא לאנשים.
ראש השנה הזה הקרב ובא בצעדי ענק, איננו רלוונטי כלל למשפחתי, חבריי ומכריי. לא זכור לי שאני מכיר אישית שנים, שמטין, יובלות (למרות שאני מכיר כמה אנשים ששמם "יובל") או נטיעות.
יש לי היכרות מסוימת עם כמה ירקות ועם כמה אנשים שאפשר בקלות לכנותם בהמות, אבל גם אלה וגם אלה לא באמת ראויים לברכת שנה טובה.
אז את מי בעצם אני צריך לברך בברכת שנה טובה? כנראה את שנת תשע"ו שזהו ראש השנה שלה (בהיותה ללא ספק אחת השנים).
אם כך, שנת תשע"ו יקרה – לרגל ראש השנה שלך אני מברך אותך בברכת שנה טובה, שנת שפע, שנת שלום, שנת אושר, שנת בריאות, שנת הצלחה, הגשמה ושגשוג וכמובן שנה עברית כשרה למהדרין מן המהדרין.
אני חייב גם לברך את חבריי, מכריי ובני משפחתי שתוהים כרגע מדוע בכלל הם טורחים לקרוא את הקשקוש הזה שללא ספק לא מיועד אליהם.
אין צורך לתהות! אני מברך גם אתכם בטוב, שפע, שלום, אושר, בריאות, הצלחה הגשמה ושגשוג – אבל הברכות האלה לא מוגבלות לשנה קלנדרית אחת: כוחן יפה גם מעבר לשנה החדשה.
וחוץ מזה, שלא אשכח: חג שמח ושנה טובה לכולם!
והרשומה המומלצת – ראש השנה תשע"ו – ספירת מלאי – בבלוג של hayaschwartz