לרוב אני לא נוהג לערוך חשבון נפש ביום כיפור וזאת מכמה סיבות: ראשית, אני חלש בחשבון. שנית אני לא כל כך חזק בנפש. שלישית, אני חושב שלא ראוי לעסוק בניהול חשבונות ביום כיפור ורביעית אני נוהג לייסר את עצמי מבחינה נפשית כמעט כל יום וביום כיפור אני מסתפק בייסורי הגוף.
השנה החלטתי שפטור בלי כלום אי אפשר ולכן הייתי נחוש לערוך ספירת מלאי במקום חשבון נפש – כי בכל זאת יש הרבה מהמשותף בין חשבון וספירה – אבל אז נזכרתי שיוסי בנאי כבר ערך ספירת מלאי בצורה הרבה יותר מוצלחת ממה שאני יכול לשאוף אליה.
אבל האם ספירת המלאי של יוסי בנאי עדיין עדכנית?
זה הזמן לבדוק ולעדכן!
מדינה אחת – כן, עדיין יש לנו רק מדינה אחת. אם כי יש שיאמרו שיש פה הרבה יותר
פעמיים ים – עדיין נכון. הים התיכון וים סוף. ומה עם ים הכינרת?
ואגם אחד וקדחת גם – האגם הוא כמובן הכינרת. החולה היא לכל היותר אגמון. והקדחת עדיין איתנו אם כי היא התעדכנה לקדחת הנילוס המערבי. עננת הזכירה לי גם את ים המלח שאותו שכחתי כנראה בגלל שהוא הולך ונעלם.
שמש אחת עגולה - יש
עם אחד חכם מלא סגולה- פה אני לא בטוח... ייתכן שיש אבל אני לא בטוח מיהו העם החכם הזה.
כאב ראש אחד ושלוש גלולות – בנושא הזה השתפרנו מאוד. יש לנו הרבה יותר כאבי ראש והרבה יותר גלולות לטפל בהם.
ושישה ימים ושבעה לילות- האם הכוונה לטיול באירופה הקלאסית או בארה"ב מחוף לחוף? אני לא בטוח ולכן נסמן את הסעיף הזה כ"אולי".
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ-יותר מאלוהים אחד ודאי אין לנו. יש לי ספקות גדולים מאוד גם לגבי האחד.
עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה - העלייה כבר לא גדולה כל כך. לעומת זאת לאט לאט אנחנו מתקרבים לאלפיים שנות גולה. בעוד 55 שנה נציין סוף סוף 2000 שנים לחורבן בית שני (למרות שבמספר אלפיים שנים אנחנו משתמשים כבר הרבה זמן)
שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה-אני חושב שיש לנו הרבה יותר חופשות בשנים האחרונות וכולן מהממות, מדהימות ו-ואוו – אף אחת מהן לא רגילה.
יום של ניצחון, יום של מפלה- כיום כל פעולה נחשבת כניצחון בעיני חלק מהעם וכמפלה בעיני חלק אחר
רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה-זה לא ממש השתנה, אבל את ימי המחלה היום אפשר לסדר באינטרנט, בלי צורך באמת לבקר אצל הרופא.
טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל – במצבו של טרומפלדור לא חל שינוי
וחצי תריסר אלופים במיל' - הרבה הרבה יותר
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק-על זה הצלחנו להתגבר וסוף סוף אין לנו שרים בלי תיק. כעת אנחנו מסתפקים בסגני שרים מיותרים וכמובן בשרים בלי כישורים.
הראשון עצוב, השני מצחיק - מכיוון שאין לנו סגני שרים הם לא מצחיקים ולא עצובים. אבל חלק מהשרים מחליפים אותם.
ילדות אחת קשה, שנים של התשה – ללא שינוי
ומי שרוצה עצמאות – בבקשה- בבקשה, למה לא?
מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש – חטיבות חרמ"ש כבר אין לנו. במלחמות כבר הגענו לשבע אבל הוספנו להן גם לא מעט "מבצעים"
וחייל אחד משחק שש בש - בסמארטפון
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
חיילים שלושה עייפים במשלט- משלטים כבר אין לנו, חיילים עדיין כן
ושבעים ילדים צוחקים במקלט- גם המקלטים כמעט ונעלמו. כעת יש לנו ממ"דים, ממ"קים וחדרי מדרגות
שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי-נראה לי שגם אסירי ציון כבר אין
אסיר עולם אחד בחודש השישי- אבל אסירי עולם לא חסרים לנו
יום הילד, יום הפרח ויום השנה-ויום האישה ויום האב ויום המשפחה ויום ללא עישון ויום ללא תאונות דרכים ועוד ועוד
וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה- כנראה נגמרה לה הסוללה
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
ואגם אחד וקדחת גם – האגם הוא כמובן הכינרת. החולה היא לכל היותר אגמון. והקדחת עדיין איתנו אם כי היא התעדכנה לקדחת הנילוס המערבי. עננת הזכירה לי גם את ים המלח שאותו שכחתי כנראה בגלל שהוא הולך ונעלם.
שמש אחת עגולה - יש
עם אחד חכם מלא סגולה- פה אני לא בטוח... ייתכן שיש אבל אני לא בטוח מיהו העם החכם הזה.
כאב ראש אחד ושלוש גלולות – בנושא הזה השתפרנו מאוד. יש לנו הרבה יותר כאבי ראש והרבה יותר גלולות לטפל בהם.
ושישה ימים ושבעה לילות- האם הכוונה לטיול באירופה הקלאסית או בארה"ב מחוף לחוף? אני לא בטוח ולכן נסמן את הסעיף הזה כ"אולי".
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ-יותר מאלוהים אחד ודאי אין לנו. יש לי ספקות גדולים מאוד גם לגבי האחד.
עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה - העלייה כבר לא גדולה כל כך. לעומת זאת לאט לאט אנחנו מתקרבים לאלפיים שנות גולה. בעוד 55 שנה נציין סוף סוף 2000 שנים לחורבן בית שני (למרות שבמספר אלפיים שנים אנחנו משתמשים כבר הרבה זמן)
שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה-אני חושב שיש לנו הרבה יותר חופשות בשנים האחרונות וכולן מהממות, מדהימות ו-ואוו – אף אחת מהן לא רגילה.
יום של ניצחון, יום של מפלה- כיום כל פעולה נחשבת כניצחון בעיני חלק מהעם וכמפלה בעיני חלק אחר
רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה-זה לא ממש השתנה, אבל את ימי המחלה היום אפשר לסדר באינטרנט, בלי צורך באמת לבקר אצל הרופא.
טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל – במצבו של טרומפלדור לא חל שינוי
וחצי תריסר אלופים במיל' - הרבה הרבה יותר
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק-על זה הצלחנו להתגבר וסוף סוף אין לנו שרים בלי תיק. כעת אנחנו מסתפקים בסגני שרים מיותרים וכמובן בשרים בלי כישורים.
הראשון עצוב, השני מצחיק - מכיוון שאין לנו סגני שרים הם לא מצחיקים ולא עצובים. אבל חלק מהשרים מחליפים אותם.
ילדות אחת קשה, שנים של התשה – ללא שינוי
ומי שרוצה עצמאות – בבקשה- בבקשה, למה לא?
מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש – חטיבות חרמ"ש כבר אין לנו. במלחמות כבר הגענו לשבע אבל הוספנו להן גם לא מעט "מבצעים"
וחייל אחד משחק שש בש - בסמארטפון
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
חיילים שלושה עייפים במשלט- משלטים כבר אין לנו, חיילים עדיין כן
ושבעים ילדים צוחקים במקלט- גם המקלטים כמעט ונעלמו. כעת יש לנו ממ"דים, ממ"קים וחדרי מדרגות
שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי-נראה לי שגם אסירי ציון כבר אין
אסיר עולם אחד בחודש השישי- אבל אסירי עולם לא חסרים לנו
יום הילד, יום הפרח ויום השנה-ויום האישה ויום האב ויום המשפחה ויום ללא עישון ויום ללא תאונות דרכים ועוד ועוד
וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה- כנראה נגמרה לה הסוללה
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
מוסר השכל: יש אלוהים! (או שלא)
שבת שלום (וחג סוכות שמח)!
תודה ליוסי בנאי שכתב את השיר המקורי.
והרשומה המומלצת היא – עין ניל"י - בבלוג של בשבילים