Image may be NSFW.
Clik here to view.
הסוכה של דודה סטריה הוקמה במירפסת מטבחה שהיתה צרה וארוכה - שני מטר על ארבעה, כיצד נדחסו בה לעיתים 20 איש - בהם חמותי שהיתה עתירת ממדים במיוחד - לאלוהים פיתרונים...
וזה מעשה הסוכה: דפנותיה סדינים לבנים אותן מפארים "קישוטים" מעשי ידיהן של חפצי ששערה אש ועל פניה כתמי זהב זעירים - ממש כקישוטיה, ויוכבד השחומה שעיניה בוהקות ככחול טווס ניירות הכסף מהם נגזרו ה"פנסים" שיצרה. ( בימים ההם לא היו קישוטים" מוכנים ושתי אלה שניכר בהן,שהן מזרע בצלאל בן אורי - הכינון )על הסוכה סוכך סכך מענפי אקליפטוס, ודודה סטריה שלא היתה מקפידה עם אף אדם, דיקדקה ביותר בענין זה, ונימוקה עימה: שיהא שיהא ריח הסכך נודף בסוכה. מהסכך ניתלו/השתלשלו בקבוקוני שמן זית, דבש וקמח - סמל לברכות בהן תבורך השנה, ופירות שבעת המינים: תמרים ,רימונים ואשכולות ענבים - אלו האחרונים הבשילו על הגפנים בגינתה.
מעולם לא אמר אדם: צר לי המקום בסוכתה של דודה סטריה - את המרחב סיפק רוחב לבה, המטעמים שזרמו ממטבחה היו רק מסגרת ועדות לרוחב לב זה.
גולת הכותרת למטעמים היתה ריבת החבושים. דודה סטריה קנתה חבושים בשוק מחנה יהודה, בישלה אותם במעט מים והרבה סוכר ( שתתחדש עלינו שנה מתוקה - זוכרים? ) תוך כדי בחישה מתמדת בתרווד עץ במשך שעות ארוכות, אחר כך יצקה את הבלילה הסמיכה לתבנית.כאשר הבלילה ניקרשה - חתכה אותה למעויינים וכיבדה בהם את כל האושפיזין בסוכה, תוך כדי איחולים: kada anyo amijurado ובתרגום חופשי: שתהא כל שנה טובה מקודמתה.
כמה אושפיזין לסוכה? לפי המסורת שבעה.
שבעה אושפיזין?
את ביתם של של דוד אברם ודודה סטריה פקדו שבעים ושבעה אושפיזין לכל הפחות....
אל תחפשו ברחוב מלכי ישראל בשכונת רוממה את ביתם של דוד אברם ודודה סטריה - הוא נהרס ובמקומו הוקמו מגדלים כמינהג ימינו אלה, ו"אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו , מפני שבהיותי ילדה היה לי הרבה כוח לאהוב, ועכשו כוחי לאהוב עומד למות" - מתוך הפתיחה למיכאל שלי מאת עמוס עוז
