החופשה האנגלית שלי- פרק שניים עשר

כשאנחנו מגיעים לטירת סאדלי בבוקר, אנחנו מתלבטים במשך 10 דקות איפה מניחים את האוטו. כיוון שאנחנו הראשונים פה היום, אנחנו מניחים את האוטו בדחילו ורחימו על הדשא כפי שכתוב על השלט, אבל זה נראה לנו די מוזר:

טירת סאדלי נבנתה במאה ה- 15, על שרידי טירה מהמאה ה- 12.

בכניסה לטירה יש מס` תצוגות מעניינות:

המעניינת שבהן מתייחסת למלחמת העולם הראשונה:

(מפתח מורס, מי מכיר?)

טריוויה בריטית: הפרג הוא הסמל הלאומי לציון זכרון חללי שתי מלחמות העולם:

בבריטניה, נהוג לציין את יום הזכרון לחללי המלחמות ביום ראשון השני של נובמבר. היום הזה מצויין ברחבי בריטניה בטקסים ברחבי הממלכה, הנחת זרי פרגים על המצבות, והבריטים נוהגים לענוד על דש הבגד פרג אדום במשך חודש לפני יום הזכרון.

מלחמת העולם הראשונה, שנקראת המלחמה הגדולה, פגעה בכל בית ברחבי בריטניה..

המשפחה שבבעלותה טירת סאדלי, שכלה שלושה בנים במלחמה:

בקומה השניה אנחנו פוגשים את דמות המפתח שלנו, המלך הנרי השמיני, שהיה המלך הכי צבעוני בשושלת טיודור.

 

הנרי היה חובב נשים ידוע, ובשל כך היה חביב הנשים, עד שהתהפך עליהן.

ואז, במקרה הטוב הוא התגרש מהן, במקרה הפחות טוב הוא ערף את ראשן.

מאשתו הראשונה קתרין מארגון, נמאס לו מהר כיוון שלא הנפיקה לו יורש זכר. הוא ביקש לבטל את הנישואין אליה, באקט שגרם להיפרדות מהכנסייה הקתולית, ואז הוא נישא לאן בוליין, אשה מס` 2 שילדה את אליזבט, לימים, המלכה אליזבט הראשונה. בהמשך אן הוצאה להורג, ואחריה הוא נישא לאשה מס` 3- ג`יין סימור. ג`יין היתה האשה האהובה ביותר על הנרי, לידה ביקש להיקבר כשהגיעה שעתו. ג`יין מתה בשעת הלידה, והנרי לא נישא במשך 3 שנים אחרי מותה בשל האבל. כשהוא התאושש, הוא נשא את אשה מס 4 אן מקליווס, אבל התחרט מהר כי היא לא עשתה לו את זה, ומיד נשא את אשה מס` 5- קתרין הווארד, אך קתרין הווארד השתרללה לה, וראשה נכרת. אשה מס` 6, ואחרונה חביבה, היתה קתרין פאר. היא היתה אלמנה כשנישאה להנרי הזקן, נחשבה מלכה טובה, ועזרה לגדל את אליזבט ואת אדוארד השישי, בנה של ג`יין סימור.

 

לאחר שמת הנרי, נישאה קתרין פאר לאהובה משכבר, תומאס סימור, שהיה אחיה של ג`יין סימור. היא התגוררה כאן, בטירת סאדלי אבל החיים שלה לא היו דבש: תומאס סימור בעלה בגד בה על ימין ועל שמאל- אפילו שם עין ואולי עוד כמה איברים על אליזבט, ביתה החורגת שהתגוררה עמם (הוא קיבל את העונש שלו והוצא להורג בהמשך), וקתרין עצמה מתה בשעת הלידה בגיל 36.

טירת סאדלי, היתה המקום בו חיה ומתה, והיא מוקדשת לזכרה.

מאמינים כי רוחות רפאים פקדו את טירת סאדלי, ובתקופה הויקטוריאנית המשרתות פחדו במיוחד לרדת במדרגות האלו, אשר כונו:  The haunted staircase.

 

מס` אנשים דיווחו במהלך השנים כי ראו אשה גבוהה, לבושה בשמלה ירוקה, מתבוננת מהחלון ומטיילת בגנים. זוהי רוחה של קתרין שחיה עד היום כאן.

קתרין עצמה קבורה בקתדרלת מארי:

ואם שאלתם את עצמכם איך מלכה עושה פיפי, אז ככה:

הגנים בטירת סאדלי הם נהדרים, והם אף זכו בתחרות הגינון לשנת 2015:

כשאנחנו חוזרים לאוטו, אנחנו נושמים לרווחה: אכן חונים על הדשא.

אנחנו נוסעים לכיוון הכפר היפה Staton

לאורך הקוטסוולד, מבאת` ועד Chipping Campden פרוס שביל הליכה לאורך 100 מייל, בין אחו לאחו.

בתכנית שלנו היה לצעוד כמה מיילים על השביל הזה, אבל אנחנו מעט עייפים. בטיול הבא בקוטסוולד, מבטיחים לגמוע את הקוטסוולד`ס ווי רגלית. אך לא היום.

כשאנחנו מגיעים ל Staton קר לנו, ואנחנו גם רעבים. השילוב של עייפות, קור ורעב הוא השילוב הכי מסוכן במשפחה שלנו, ואנחנו מחליטים לפתור אותו מיד. אנחנו מזהים את הפאב המקומי (בכל כפר יש פאב מקומי, אפילו אם זה כפר של 4 בתים):

פה אנחנו אוכלים, מתחממים ונחים:

הטייס מלמד אותנו כי על פי כללי הנימוס, משתמשים בסכו"ם מהחיצוני לפנימי:

עוד קצת מראות קוטסוולד מהדרך:

הנה אנדרטה וזר פרגים, כמו שדיברתי ממקודם:

ערימות חציר ממתינות לאיסוף:

והתמונה האחרונה להיום נלקחה מהמיטה שלנו, והיא מספרת שלטייל זו עבודה קשה ומעייפת, ושגם המראות הכי קסומים גורמים בשלב מסוים להתשה. קשה לקרוא לזה "חופשה" ולפעמים גם החזקים שביננו נשברים ופורשים לשנ"צ:

נפגש מחר עם כוחות מחודשים.