יום שני בלונדון. השרירים ברגליים תפוסים מאתמול, אנחנו בקושי דורכים על כפות הרגליים- אבל אנחנו לא נישבר!
אז איפה היינו ומה עשינו?
לפני שנתחיל בתיאור מסע הכומתה שנערך היום, הנה חוב מאתמול. הדירה שאנחנו נמצאים בה: היא ממוקמת לצדי מוסך מבחוץ, אך מקסימה מבפנים:
והיא נותנת פרשנות חדשה לביטוי: "אל תסתכל על דירה במוסך, אלא על מה שבתוכה",
אם היה בכלל ביטוי כזה.
אז התחלנו את הבוקר בביקור בדובדבן של לונדון- בטאוור:
משכנו כליה אחת כדי להכנס, אבל מה לא עושים בשביל המורשת.
המצודה נבנתה בימי הביניים והיא שימשה כארמון, כבית סוהר, אתר עינויים והוצאה להורג, מחסן נשק ומטבעה.
היום גם מוצגים תכשיטי הכתר המרהיבים, ושאסורים לצילום.
שתי המילים הכי שנואות על כל בלוגר
.
זהו המגדל הלבן והמרכזי של הטירה:
הטאוור שימש גם כגן חיות פעם:
ל
הטאוור ברידג` בדיוק נפתח כדי לאפשר לספינה לעבור תחתיו. מראה מחלון במצודה:
ונעבור לכתבנו מהשטח לטאוור ברידג` המהמם:
אפשר גם להבחין ב HMS Belfast ("אמא, HMS זה קיצור ל Her Majesty Ship שזה כמו אח"י אצלנו...). הספינה הזו השתתפה במלחמת העולם השניה ואף הפגיזה את חופי נורמנדי ביום הפלישה. נצדיע:
ונחזור למצודה:
מסתובבת שם איזה משפחה אנגלופילית, אם המשפחה מצלמת כל פיפס. ככה הם נראים רוב שעות היום:
האמא מצלמת דלתות:
מצלמת חלונות במצודה:
ומדרגות:
בתוך המגדל הלבן יש אוספי נשק ושריונים:
להנרי השמיני, היה שריון מיוחד, שהגן על נכסיו המלכותיים:
והיו לו, מסתבר- חתיכת נכסים. איזה מלך!
שומרי המצודה, Yeoman Warders מגנים עליה מ 1485, ודרישות התפקיד, חוץ מלהסתובב עם הבגדים האלו:
הוא שירות צבאי מלא של 22 שנים לפחות!
כל השומרים חיים בתוך תחומי המצודה
והם מכונים "ביפאיטרס": אוכלי בשר, כיוון שבימים עברו הם קיבלו מנות מוגדלות של בשר.
יש שם גם חיילי משמר "רגילים", שנראים ממש ילדים:
זהו ראש פגז, שאם הוא נופל עלייך, זה לפחות קורה בסטייל:
איזה עיצוב מהמם, הרבה יותר יפה ומכובד מהקללות בערבית שהחמ"סניקים כותבים על הקסאמים שהם משגרים עלינו ברוב טובם. שילמדו!
על פי האמונה הטפלה, ששוררת מאז ימי הביניים, על עורבי המצודה להישאר בתחומה לנצח, כי אם הם יתעופפו- תקרוס הממלכה, או במילותיו של צ`ארלס השני: "כל עוד יישארו העורבים במקום, יעמוד המגדל הלבן על תילו".
וכיוון שאף אחד לא רוצה לחשוב אפילו על האופציה שהאמונה הטפלה הזו תתממש והממלכה שלנו תקרוס, ע"פ צו מלכותי מוגנים העורבים בתחום המצודה, הם מטופלים יפה, כנפיהם מקוצצות לבל יברחו, ותמיד יש לפחות 8 עורבים במצודה.
כמובן שלא פסחנו על מרתף העינויים. שבו מוצגות השיטות המתקדמות שהיו משתמשים פעם כדי להפטר מבוגדים:
היה סיור מרתק.
נבלוס משהו בטרם נמשיך. פרה מנז`ה הוא ממלא מקום הארומה שלנו בלונדון:
ועוד מבט על הטאוור ברידג` המהמם:
כעת אנחנו נוסעים לכיוון הגדה הדרומית של התמזה. רדו עמנו אל הטיוב:
וצאו עמנו בתחנת לונדון ברידג`:
זהו בורו מרקט המגניב:
Southbank הוא האיזור המגניב של לונדון בשנים האחרונות:
האטרקציה המרכזית כאן היא הלונדון איי:
שמפסיקה להיות אטרקטיבית ברגע שמגלים את נחיל האנשים שעומדים בתור לעלות עליו:
שלושה מליון איש עולים עליו בשנה, ונראה שכולם התרכזו דווקא היום.
אנחנו מחליטים לוותר על העונג, וגם כדי "להשאיר משהו לפעם הבאה שנהיה בלונדון" ועוצרים לנוח במסעדה.
המראה מעל השולחן:
ומתחתיו:
אנגלופיליות, אנגלופיליות- אבל הרגליים הישראליות הורגות אותנו..
ממשיכים משם לכיכר טרפלגר.
כל מליוני האנשים שהיו בתור ללונדון איי, הגיעו כעת לטרפלגר.
במרכז עומד פסלו של אדמירל נלסון, שפיקד על קרב הניצחון בטרפלגר.
על שלוש פינות של הכיכר ניצבים פסלים של אישים חשובים, אך הפינה הרביעית נותרה בשיממונה שנים רבות- עד 1999.
ב 1999 עיריית לונדון החליטה לקחת על עצמה את פרוייקט העמוד הרביעי, ומוצגות שם יצירות חדשניות מתחלפות. בימים אלו מוצגת היצירה Gift Horse של האנס האק. זהו שלד של סוס שפוסל בהשראת הספר "אנטומיה של סוס" שפורסם ב 1766. לרגל של הסוס צמוד סרט אלקטרוני שעליו מרצדות שערי המניות של הבורסה הלונדונית. הפסל מייצג כח, כסף והסטוריה.
החנות של הנשיונל גלרי היא מקסימה:
משם אנחנו צועדים דרך הצ`יינהטאון:
עוד קצת קניות, ממשכנים את הכלייה האחרונה שנותרה לנו בשביל לרכוש כרטיסים ל"פנטום האופרה", ומדדים בכוחות אחרונים לטיוב- והביתה.
ביי.