חוויות מליל שבת.
לאחר הקידוש נטלתי ידיים, בירכתי "המוציא לחם מן הארץ" והתחלתי בסעודת ליל שבת. בין המנות, קראתי בעיון את פרשת "בא" אשר ממשיכה לספר את שלוש המכות האחרונות שאלהים היכה את מצרים (ארבה, חושך, בכורות), והשתדלתי להעסיק את מחשבתי היטב בקריאתי. לאחר הסעודה, המשכתי ללמוד ולעיין בספר השיחות על טעמי המצוות של הרמב"ם והשתדלתי לרכז את תודעתי בלימוד.
לאחר מכן, ובעודי ממשיך לעסוק במחשבתי במה שלמדתי, התכוננתי ללכת למיטה לישון. כשנרדמתי חלמתי חלום. והנה בחלומי אני יושב בביתי בימי חול המועד פסח ואני אחרי ארוחה, ולפני שאני מברך 'ברכת המזון' אני מזכיר לעצמי שלא לשכוח לומר את התוספת 'יעלה ויבוא'. בהמשך מופיע בחלומי איזכור של מצב התדרדרות החברה הישראלית בעקבות הכיבוש והשליטה הצבאית על הערבים בשטחים. לאחר מכן אני שוב בביתי, והנה מתפרצת פתאום סופת ברד חזקה, ועל חלון הבית אני רואה גושי ברד קטנים הפוגעים בו, שאחריהם מגיעים גושי ברד מעט גדולים יותר.
והנה הקצתי מחלומי. מהר מאד הבנתי שהברד בחלום הרי הוא מכת הברד אשר בה הסתיימה הפרשה של שבת שעברה, פרשת "וארא". וכך מתוארת מכת הברד בפסוק: "וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר". המכה שאחריה, מכת הארבה, מתוארת בתחילת פרשת "בא" של שבת זו בפסוקים: "וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם...וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם." ולפני מכה זו פונים אל פרעה עבדיו, מתחננים ואומרים: "הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם?"
ומשמעות מה שראיתי בחלום, היא שאנו הולכים לקראת המכות הקשות ביותר שיבואו על הבית הציוני שלנו. והן:
מכת "ארבה": היתרבות הלאומנות הקיצונית בחברה הישראלית שתהרוס את מעט הטוב שעוד נותר במדינת ישראל, ואת הסיכוי שאי פעם המדינה תצמיח פירות שיביאו תועלת אמיתית לעם היהודי בארץ ובחו"ל.
מכת "חושך": המדינה תגיע למבוי סתום, דרך ללא מוצא. לא נדע פניה של המדינה לאן.
מכת "בכורות": מכות קשות שיבואו על אלה המדברים על זכות בכורה שיש לנו כביכול על ארץ ישראל, ואשר בשמה נעשו מעשי עוול רבים כלפי הערבים.
הטרם נדע כי אבדה ישראל?
מי יתן ואזכה ל"מראות אלהים" בכל חלומותי, כפי שזה אצל הנביאים. לעת עתה זוכה לכך רק בחלק קטן מחלומותי, מה שאומר שעוד דרך ארוכה לפניי. זה למעשה מה שנרמז בתחילת החלום, כאשר התזכורת על "יעלה ויבוא" אינה אלא התזכורת שעלי להמשיך לעלות בהכרה ולא יזוח לבי לחשוב שאני, הקטן שבקטנים, כבר השגתי את התכלית.
ונזכרתי בדברים של מורי ישעיהו ליבוביץ' זצ"ל:
