ושוב יצאתי לדרך.
עם תרמיל על הגב ומזוודה נגררת לצידי.
חלק מהדרך עשיתי בצמד - עם חברה - עם רכב בפירנאים הספרדיים, בין שמורות טבע יפיפיות ונופי הרים ירוקים, צעדנו, נסענו, טיפסנו, דילגנו.
היה טיול כייפי, כפי שטיול צריך להיות. קינחנו בברצלונה התוססת.
מלאת הסנגריה והטאפס לצד פאייה וגאודי. מלאה במראות מרניני עיניים.
ממש כמו בשיר ההוא: הו ברצלונה ברצלונה.....
ואז נפרדנו. היא טסה חזרה ואני המשכתי עם רכבת מטייסת אל הצד השני של הפירנאיים - הצד הצרפתי.
להיות מתנדבת (שוב) בחווה חקלאית אורגנית.
יודעת מעט מאוד על החווה ובעליה. יודעת שעלולים להיות קשיים בתקשורת - שבין אנגלית לצרפתית.
יש איתי מילון, טלפון חכם עם גוגל המתרגם לצידי וכמובן אופטימיות גדולה של - נסתדר, הסתדרתי ביפן - אסתדר גם עם זה.
החוואי, מחכה לי כמתוכנן. איב.
מתחילים בנסיעה אל החווה. הרבה שתיקה.
עולים אל ההר אל חווה בתוך היער. מישהו שיחק פה בקסמים.
כמה יופי במקום אחד.
כמה שלווה בירוק הזה?
כמה כישוף יש בפיסת האדמה הזו?
כמה שקט שחודר לתוך העצמות ומרגיע נשמות?
כמה צלול וכמה מזכך?
כמה?!
Image may be NSFW.
Clik here to view.
ואני?, תיחחתי את אדמת הערוגות, שתלתי תות שדה וזרעתי פול ואפונה. אספתי שעועית ירוקה ופיצחתי את תרמיליה, אספתי דלעות שמנמנות ועגבניות מלא הסל וביער - ליקטתי ערמונים שאחר כך התפצחו באח, קולפו ונאכלו חמימים יחד עם יין טוב וחלה שאני אפיתי - טעימה.
ודיברנו המון! באנגלית, קצת צרפתית ותנועות ידיים כשצריך.
כן. עשיתי כיף חיים!
ופגשתי אחת - יפיפה - פלורנס שמה. והיא שאלה: למה חוות? שאלה: איך? שאלה: מה את פוגשת? שאלה: מה את מפיקה?
שאלה: ואיך האנשים - החוואים שפגשת? הרי לא הכרת לפני?....
ועניתי: אולי התמזל מזלי ואולי רוב מי שפותח דלתו לרווחה הוא גם בעל זרועות פתוחות ולב רחב?! כי בשלושת מארחי, התברכתי.
זה מאיסלנד, זו מיפן וזה האחרון מצרפת בפירנאיים. כל אחד מהם הביא אלי משהו אחר מופלא משלו: חזון ויוזמה, נחישות וקהילתיות צרופה, שקט קבלה וחוסר שיפוטיות.
אנשים שבזכותם נדלקו לי עוד נרות לדרך.
ומשהו בקשר עם האדמה עושה לי נקיון בנשמה.
כשאני שומעת את עצמי מדברת או כשאני קוראת את שכתבתי, אני מפתיעה את עצמי מחדש בכל פעם - אני?! הכי לא רוחנית !!!
- ובכל כל זאת -
האדמה, העצים, המים, ההרים, הצמח שנובט......
Image may be NSFW.
Clik here to view.
Image may be NSFW.
Clik here to view.
באתי לשבוע ושבוע חולף מהר.
מהר מידי והנה אני שוב יוצאת אל הדרך, עם תרמיל על השכם ומזוודה, יוצאת אל המסע בחזרה.
החוואי מסיע אותי אל הרכבת.
אני בעיקר דוממת.
מה יש לומר חוץ מהבנאליות ביותר:
היה נפלא! תודה!!!
עולה על הרכבת הממהרת להרחיק ולקחת אותי בדרך חזרה לברצלונה - זו התוססת, המזמינה, המקבלת פני אורחיה בשמחה.
ופתאום - זו ברצלונה ברצלונה...
אורה התעמעם בצל החווה ההיא,
על ראש ההר,
בלב היער...
Image may be NSFW.
Clik here to view.
אני פה,
עד לפעם הבאה....
שבת שקטה על כולם.