ישבתי איתי לשיחת ועידה. זה נחמד ככה לפעמים לסדר ת`עינינים. "יאללה...צאי קצת, תחזרי לחיים, נמאסת כבר!" שמעתי לי ומיד הכנתי תוכנית פעולה. נרשמתי לכל אתרי ההכרות, הפצתי ברבים
וברבות ש"אני על-זה", והחלטתי לתת ביסים גדולים בחיים שנשארו.
במקביל, ובלי לאבד אף שניה, הרחבתי את מחלקת הלנג`רי שלי, שרק בגאלרי -לה- פייט יש גדולה ממנה, וחידשתי אותה, באי אלו דגמים לוהטים. תשעים אחוז בשחור ומעט מאד בצבע גוף, לימים שממש
מתחשק לגוון. קניתי שני זוגות נעלי עקב שניתן להתאבד מהם "במידה ולא, ואתם יודעים..." וארבעה ליפסטיקים בצבעי אדום- עד- בורדו לוהט עם ברק שמנוני ובוהק. הזמנתי מסז` לשחרר את הגוף,
והלכתי לספא לחמם אותו.
קפצתי לספרית לסדר את הפרזורה ולצבוע אותה לשחור עורב מפתה ואפלולי,לחדש ימיה כקדם עד כמה שניתן- וניתן, ועברתי למחלקת מניקור ופדיקור להשלים את הלוק המתבקש, ובלית ברירה השתקעתי,גם, בהליך פחות נעים עד כואב, "לשחי- שפם- מפשעות".
כשכמעט הייתי מוכנה יצאתי למסע
קניות מטורף, בו חידשתי את המלתחה בת שנות אלפיים,ו קניתי לי "טוטאל לוקים" שהם "טוטאל לוס-ט" לכל המתבונן בגיזרתי ששויפה לאחר הורדת עשרה קג` (!) הזרקתי בוטוקס בשפתיים, וחומצה הילריונית בלחיים.
נהייתי דפנטלי מודל 54 אחרי אובר- אול.
החלפתי את הקטנוע של שנת 93, המתפרק למולקולות, לוספה שנת 2016 בצבע לבן חלומי. הודעתי לילדים שלא יגיעו בחודש הקרוב הביתה, אין ארוחות ואין ביקורי פתע "רק קפצתי לראות מה
יש במקרר..." הזמנתי חברת נקיון לשפשוף וקרצוף הדירה שעמלו עליה כאילו עברה שיפוץ ובנייה במשך שנתיים לפחות.
העלמתי ספרי עומק בפסיכולוגיה, ספרי שירה מלנכולית,המבאסים ת'נשמה ומי צריך אותם, ובמקומם פיזרתי מגזינים של "הום דקור" וכמה חוברות קולנוע שמלהיטים ת'אוירה . הזמנתי 90 ערוצים בחברת הכבלים, שהיתה מופתעת עד עומק נפשה שהנה
חזרתי אליה אחרי מספר שנות נטישה, והזמנתי חבילת ערוצי ספורט ואוכל כמתבקש.
עכשיו, כשהכל מוכן, גם אני ערוכה לקבל את פני המלך הגברי, אלוף חיי העתידיים.
בגילי ,אני בהמתנה דרוכה שיהיה לפחות בן שבעים, מקריח ומכריס, ובמקרה הטוב עם כמה בדיחות לא מוכרות
בארסנל. סביר שהן תהיינה סקסיסטיות, שובניסטיות, ושישלח אותי למטבח להביא פיצוחים, להכין קפה, ולהיות יפה ומתפעלת כנדרש. אבל אני על זה. נושכת את הלשון הזבה מדם ואיפוק.
נראה לכם???
ועל הנחירות וגרגוריי הבוקר והקיטורים על כאב הגב והברכיים טרם נאמרה המילה האחרונה. ...
מה, אני מתאבדת שיעית? אני?
כולה פולנייה גאה, קרירה ומאובקת שנאחזת בציפרניים הגזורות, בחירות הנשית, מצביעה מר"ץ וממשיכה לחלום כי טוב.