, `סתם יום של חול עם בוקר כחול...` זה השיר שהעיר אותה בבוקר זה ,`סתם יום של חול, עם בוקר כחול ` שר שמעון ישראלי בקולו העמוק והיא חשבה שאם יש בוקר כחול אז זה בוודאי לא סתם יום של חול.
`כחול או לא כחול , חול או לא חול , אני צריכה להתחיל להזיז את עצמי על מנת שאוכל להספיק לומר שלום לבוקר הכחול לפני שהוא מפנה את מקומו לצבע הצהוב` חשבה.
`או קי , קראה,קריאת כיוון לרגלים , מה קורה איתכן היום? הלילה נגמר` אמרה להם בקול אסרטיביבקול שרק היא שמעה כנראה, `על מי אני עובדת?` שאלה את עצמה, מי בכלל מבין ושומע מה שיוצא לי מהפה?` ומכיוון שאכן לא קיבלה תשובה מהרגלים
החלה לבדוק אם הן עדיין איתה. הידים שלה ,שגם הן ללא צדיקות תמימות, מסרו לה בשמחה שהרגלים עדין אתה אבל לא מתחשק להן לקום.`או קי ` ענתה להן , `מה אתכן אתן מוכנות להזיז את עצמכן קצת ?` להפתעתה הן שיתפו פעולה זו עם זו וגם איתה. כנראה שהתבוסה של הרגלים מגבירה אצלן את המוטיבציה` חשבה והחמיאה להן, `אני צריכה לתת להן חיזוקים שידרבנו אותן להיות חרוצות` סיכמה לעצמה את התובנה הזו.
לידה על המיטה שכבה לה בשקט ובשלווה השלישיה הקבועה ,שלט הטלביזיה, הפלאפון ותרופת `סינדרלה` שהופכת אותה מציליגרית סמרטוטית וכפופה, לאסרטיבית פעילה ונמרצת ,מאותגרת אופנה.
`או קי, התחלנו` עודדה את עצמה ,פתחה את הבקבוק ןבלעה חצי גלולה.עכשיו יש לה שתי אפשרויות , או להמשיך לשכב במיטה `כאבן שלא מצליחה להתהפך ולחכות לרגע הקסום שבו היא הופכת מלכלוכית לסינדרלה,או לנסות לרדת מהמיטה ולדדות באופן כלשהו ליעד הבא.`קדימה ליעד הבא` היא נותנת הוראה מגומגמת ממערכת ההגברה המקרטעת שלה, מקווה ששתי הבטלניות שמחוברות לה למטה יתחילו להזיז את עצמן,מנסה לעשות רבע גלגול לצד א ` וחצי גלגול לצד ב` ושליש גלגול לצד ג` ועוד רבע גלגול לצד ד` וכך היא עושה מניפולציות עם הגוף שלה עד שהיא מצליחה להתיישב.
`יש עברתי את שלב א` בשלום` עודדה את עצמה `עכשיו אני צריכה לקום מהדבר הזה, איך אני עושה את זה לעזאזאל`, היא נדנדה את גופה קדימה ואחורה ונתנה לעצמה תנופה שהלכה וגדלה עד שהצליחה להקים את גוש הבטון שמחוברות אליו למטה שתי הבטלניות ולמעלה שתי החנפניות ,וראש שעדיין לא התמקד ולא יודע `מי נגד מי` ומי בעד מי ` בכל הבלגן הזה.
.`גם מהצרה הזו ניפטרתי` הרגישה סיפוק כשניסתה ללכת עם מה שמכונה רגליים. מה הבעיה שלכן? למה אתן לא זזות ?, כל העולם ואישתו הולכים, קדימה אני אספור לכן ,אחת ,שתים, שלוש ...וכך לקצב הספירה הן זזות לה.
אולי שווה לה לרשום את זה בספר הפטנטים? היא כמו מקור אנרגיה שמטעין את עצמו באופן עצמאי.אבל אז נזכרה שאסור לה לחשוב על דברים לא רלוונטיים אחרת תיתקע לעולמים בשלב הזה.
ולמרות שהבטיחה לעצמה שלא תפתה עוד למחשבות שרצות אצלה בראש בלי משמעת , מצאה עצמה חושבת על יוזמה עסקית חדשה, למה שלא ימציאו מגלשה מיוחדת לחולי פרקינסון?` באמת למה לא?שמעה את עצמה עונה , זה רעיון אדיר , גם כיף , לחזור לילדות וגם נוכל להחליק בקלילות מרהיבה אל העולם שמחוץ למיטה,
הסתכלה על הרגליים שלה ו שאלה אותן, `נו בנות , מה דעתכן , אפשר ללכת קצת? ומשלא קיבלה מהן כל אות או סימן שהן `שמות עליה` , התחילה ללוש אותן כמו בצק ולהזרים בהן את הנמלים שרצות לכל עבר מכפות רגליה ועד לאגן, ל אחר שעשתה זאת לשתי הרגלים, החלה למתוח אותן קדימה בתנועת פלקס עד שחשה שהן כבר נטענו בכמות אנרגיה שתאפשר לה להגיע לחדר הרחצה . וכשהגיעה , התיישבה על האסלה וסימנה בראשה Vעל עוד משימה שבוצעה בהצלחה.כשהסתכלה בשעון ראתה שעברה שעה מאז שהתעוררה והיא בסך הכול הגיעה לחדר האמבטיה בשלום.
`אני צריכה להתחיל לתקתק , חשבה תוך כדי מאבק בחולצת הפיג`מה שהתעקשה משום מה להישאר עליה . ואז נזכרה ברופא הראשון מטעם חברת ביטוח X שבא לבדוק אותה ולוודא שבאמת יש לה את המחלה עם השם המגעיל הזה. וכשביקש ממנה להראות לו את הביצועים שלה בהתלבשות והתפשטות , וראה שהיא מתקשה עם המכנסיים שאל אותה למה שלא תלבשי חצאית? והיא זוכרת כיצד הייתה המומה מעומק תבונתו וחריפות שכלו .ובאמת למה שלא תלבש גם תחתוני חצאית וחזיית חצאית וגרבי חצאית?`
היא התעשתה וניערה מעליה את המחשבות , נזכרת שעליה לנשום ולהתרכז בנשימה ואז יהיו לה רווחים גדולים יותר בין מחשבה אחת לשנייה, ותוך כדי חשבה על התופעה המוזרה שהיא החלה לשים לב אליה, הרגלים שלה נדבקות לריצפה הרטובה כמו פומפה. אפשר להשתמש בי לפתוח סתימות ,`יופי ,אני עדיין רלוונטית ושימושית ` חשבה בסיפוק.
`שתהיה בריאה `פרקי`, כמה המצאות מקוריות יש לה, חבל על הזמן`.
`קדימה דלית ,תני עוד פוש` אמרה לעצמה. היא מיהרה להתקלח ולחפוף את ראשה וידעה שכעת היא ניצבת מול האתגר החשוב הבא בסדר יומה,...