כתיבה. תכתוב. לתחרות הכתיבה בתפוז :)

שלום לכולם ! :) 

יש תחרות כתיבה בבלוגיה. והדד ליין נגמר עוד פחות מ 48 שעות. 
אז במיוחד הקצתי זמן, ולא יצאתי מהבית היום (חוץ מלבנק,ולסופר, יום ראשון , תחילת החודש והשבוע) . התחרות מכאן: (קישור לרשומה בבלוג הבית של בר הפעם): 

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=5413371&skip=1

1. למה התחלתי לכתוב? 
הייתי ילד די אינטלגנטי וחכם (בלי להשוויץ ובלי אגו). נולדתי לזוג הורים חכמים. אבא שלי אולי יותר חכם מאמא שלי, אז וכיום. ההורים של אמא שלי גידלו אותנו בעצם (יש לי אח אחד, ו3 אחיות מתחתי):
וגם ההורים שלי ואני ואחותי הראשונה, עד בערך סוף שנות ה70, תחילת שנות ה80, במשך כ 4 שנים בערך, גרנו בדירה של סבא וסבתא, ליד הגימנסיה, ש 14 שנים אחר כך, אסיים ללמוד בה 6 שנים, עד סיום התיכון. 
בקיצור: באחד מימי הקיץ, ובמהלך הקיץ של שנת 1980, שהייתי בן 4 בערך, סבא שלי, אבא של אמא ז"ל, שהיה כמו אבא בשבילי, הוא לימד אותי לקרוא ולכתוב, וגימטריה. וישר התחלתי לכתוב כל מיני סיפורים בחצאי מחברות, והראתי את הסיפורים שלי לסבא וסבתא (ההורים של אמא כאמור). 
התחלתי לכתוב כדי לספר סיפורים. 
יש בי אהבה לכתיבה. הסיפור ממשיך לבלוג הזה, וקשור לא רק לכתיבה, אלא גם לחיבור שלי עם טכנולוגיה ומחשבים, ואינטרנט, ותפוז. 
מחשב אישי ראשון ראיתי אני חושב בשכונה, אצל חבר שלי מהגן ומהיסודי, בשכונה שבה גדלתי, רמת אביב ג'. 
אבל מחשב אישי ראשון במשפחה, היה בשנת 1987, שנקנה ע"י דודים שלי, לבן דוד שלי א', כמתנה לבר מצווה. (גדול ממני בכשנה וחצי). וגם אנחנו רצינו מחשב אישי, שקיבלנו במלחמת המפרץ הראשונה, באמצע ינואר 1991 (כתבתי על זה בבלוג שלי כעבור עשרים שנה). בתור ילד, אהבתי לשחק במשחקי מחשב, ושיחקנו, וגם עבדנו על המחשב (מעבד תמלילים, איינשטיין, בתחילת שנות ה 90 ).
אבל בעיקר שיחקנו. האהבה שלי למחשבים היתה גדולה, עד שבחרתי בתיכון, ללמוד במגמת מדעי המחשב (עדיין היתה גירסה ניסיונית בבגרות, או בחלק מהבגרות, 5 יחידות מחשבים). 

אז בתקופתו, בתחילת אמצע שנות ה 90, היתה לי סדרה של מחברות, שציירתי, וגם כתבתי, בעיקר קומיקסים, אבל גם מחברות עם טקסטים. אמרתי לאבא שלי לפני הגיוס שלי, בקיץ 1994, שאחד החלומות שלי בתור בוגר, זה להיות סופר. סופר לפחות של ספר פנטזיה אחד, שהיווה הנושא המרכזי של הקומיקסים שלי, וסיפור הפנטזיה שלי בשנות ה 80. 

יש לציין שבתיכון, בתחילת שנות ה 90, בנושא המחשב, חבר שלי, לימד אותי כתיבה עיוורת, וגם למדתי מתוכנה במחשב שלנו המחשב הביתי הראשון שהיה לנו גם באותה תקופה. 

לאינטרנט בבית של אמא שלי, אח שלי ואני התחברנו, עם הפנטיומים הראשונים , באיחור של כשנתיים, לפני יותר מ19 שנים, בקיץ 1996, באוגוסט. כבר בשנה או בחצי שנה הראשונה של החיבור לרשת, לפני כ 19 שנים, כבר היה לי אתר בית בטריפוד, איזה אתר אמריקאי כלשהו (לא בטוח שקיים היום, אם כן, בטח התפתח מאוד) .

החיבור לתפוז, ולבלוגיה, התחיל לפני כמעט 15 שנים, שחיפשתי פלטפורמה לצ'טט בה, ונכנסתי לצ'אט שהיה שייך בדיעבד לתפוז. וצ'וטטי מאוד מהר, יחסית לפלטפורמה הזאת, ותירגלתי את הכתיבה העיוורת שלי, שלא היתה ממש  100%, אבל תירגלתי, וכתבתי יחסית מהר. היתה משתמשת אחת, שהיתה קצת גדולה ממני, שהזמינה אותי לכתוב בפורומים של תפוז. וכותב בהם עד עכשיו. 
הבלוגים הכתובים של תפוז, (עוד לפני השם: הבלוגיה, שניתן לה רק ב 2004) נוצרו, ולקח לי כ5 חודשים לגלות אותם, והתחלתי לכתוב יומן אישי. (זה כבר מתחבר אולי לסוף החודש, בו אכתוב לציון 12 שנים של בלוג בתפוז). יכול להיות שחוזר על עצמי, והקוראים שלי כבר קראו על זה, אבל זה הסיפור שלי, על הכתיבה, והחיבור לאהבת הכתיבה, אהבה למחשבים, ואהבה לאינטרנט, והבלוג הזה, ומה שאפשר לעשות עם כתיבה במחשב, לרשת ). 

2. מהי הכתיבה בשבילי? : 
- מעבר למה שכתבתי, הכתיבה בשבילי היא גם פורקן, היא גם נאום בכתב, לקורא אנונימי, או לא אנונימי. כי בדרך כלל או בפרט אנשים מסויימים, אני נפגש עם אנשים, או חברים, עם אגו גם, שגם אוהבים לדבר. מנסה לקיים דו שיח, אבל בסופו של דבר, או מעייפות, או מסיבה אחרת, אני נותן להם לדבר, ואני מקשיב, או שמנסה להקשיב (כי לפעמים גם אין לי ריכוז). 
אז הכתיבה היא פורקן, וגם תקשורת בין אנשים (התכתבות בפורומים, ובמייל, ובתגובות לרשומות שלי בתפוז, ובתגובות לרשומות ופוסטים של אחרים, גם בפייסבוק, ובפלטפורמות שיש בהם כתיבה, ותגובות, והודעות בכלל. (פוסטים?). 

3. מהי כתיבה בכלל? : 
- מעבר למה שכתבתי. אין לי תשובה ברורה לשאלה הזאת. זה כמו לכתוב: מהי אהבה? או מי זה אלוהים? 
זהו. רציתי לכתוב עוד נושאים, אבל הדד ליין קורץ לי ;) 

המצלמה שלי מקולקלת, אז נסיים בשיר. ולפני זה: 
" כל דיירי הבית כבר הלכו לישון ונרדמו, רק אני ער, ותיקתוק מקשי המקלדת נשמע למרחוק". רק רציתי עוד לציין, שנתברכתי בסביבה תומכת, באנשים וחברים שבאמת אוהבים אותי, ונותנים לי אנרגיות מסוגים שונים, ואני מחזיר להם אהבה, בכל מיני סוגים, ואומר להם תודה. 
להתראות 1, אלון. (יכול להיות שהרשומה הבאה שלי באמת תיהיה רק ב כ"ט בנובמבר, 2015, לציון 12 שנים לבלוג שלי, ו 8 שנים להולדת האחיין הגדול שלי , ד', 
להתראות, אלון :). 

שלמה ארצי - חום יולי אוגוסט (הופעה) : " תרשום תרשום, רושם רושם " : 


http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=975&wrkid=1417

להתראות, באהבה, אלון, הבלוגר הותיק מתפוז, מהבלוגיה :)      =] ...