ובכן, כבר סיפרתי ברשומות הליליות שהגענו בשבת לעיר. יצאנו עם האוטו השכור בנסיעה נינוחה של כשעתיים וחצי מסקרנטון, לכיוון העיר הגדולה. הנסיעה ברובה עוברת בנוף ירוק, כשחלקה לאורכו של נהר מרשים. כיף של נסיעה. בדרך עצרנו בנקודת תצפית לצפות על הנוף. ירוק. מזג האויר לא איפשר ראות טובה מדי. ובכ"ז, הנצחתי את הירוק הנפלא:
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
קיר ענק עמוס חנוכיות
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
נכנסנו לעיר מצפון מערב, מונחים ברגיעה ע"י הוויז ישר עד הדירה שלה קראנו בית בארבעת הימים הבאים. מצאנו חניה נוחה ממש ליד הבית, פרקנו את התיקים ויצאנו לסיבוב רגלי בצפון הסנטרל פארק. הנה כמה תמונות מהחלק הזה:
קצת נוף
תותח בריטי מימי שלטון הבריטים, ושימש אח"כ להגנת העיר במלחמה השניה עם הבריטים ב-1814
באחת מתוכניות המדע שיצא לי לראות הראו את סלעי הפארק החרוצים ושרוטים, כעדות לקרחונים שהחליקו עליהם בסוף עידן הקרח. אז חיפשתי סלעים כאלה ומצאתי
אדום החזה הנאה שהסתובב שם
וקצת פריחה כחולה יפה
יצאנו מהפארק והמשכנו בהליכה דרומה על השדרה החמישית רבת ההוד, נהנים ממראה הבתים המטופחים משמאלנו, והפארק הגדול מימיננו. ראינו מבנים מעניינים, וגם הצצנו למוזיאות העיר ניו-יורק, מסמנים לעצמנו לבקר בו אם יזדמן (לא הזדמן). אבל למוזיאון אחר כן התפתינו להיכנס. זה היה מעט הלאה – המוזיאון היהודי, שפיתה אותנו לבחון מה יש בו. אז בחנו, וחוץ ממבקרים לא מעטים (מעודד) ראינו גם:
קומה ראשונה מוקדשת לתרבות האמריקאית בטלביזיה רדיו ומוסיקה, וחלקם של היהודים באלה
ומשם סדר הקומות מתבלבל, אז רק אציין תערוכה משונה (מן הסתם כנראה של אומן יהודי) של צילומי פנים של נשים כשבמקום עיניהן המצולמות מצויירות עיניים אחרות. מרשים, אבל יוצר תחושה לא נוחה
קיר ענק עמוס חנוכיות
צלחות פסח
תמונות ופסלים במיצגים שונים – מודרניים ואחרים
דגמי של ארון קודש
מיצג התרבות היהודית – החגים והמועדים
סיפור היהודים בתפוצות, הגעתם והיטמעותם בתרבות האמריקאית
מיצג אחר גרם לי התרגשות לא קטנה – מיצג של סרטי בד לעטוף את ספרי התורה
היה מנהג ליהודים לתרום כזה כשנולדו ילדים.
ואחד השמות שצויין הוא של גרשון בן יעקב דוב. לסבא שלי קראו יעקב דוב, וגם השנים הסתדרו, אז חשבתי שאולי גרשון זה הוא אביו של סבי? כשקראתי את הכתוב הבנתי שכנראה זה לא
היה מנהג ליהודים לתרום כזה כשנולדו ילדים.
ואחד השמות שצויין הוא של גרשון בן יעקב דוב. לסבא שלי קראו יעקב דוב, וגם השנים הסתדרו, אז חשבתי שאולי גרשון זה הוא אביו של סבי? כשקראתי את הכתוב הבנתי שכנראה זה לא
יצאנו מהמוזיאון והמשכנו בסיבוב הרגלי. הנה עיקרי הרשמים:
עברנו ליד מוזיאון גוגנהיים המפורסם. לא נכנסנו (גם הפעם), אבל צילמתי מבחוץ
חצינו את הפארק ועצרנו לתצפית על האגם/מאגר הגדול, על שמה של ג'קלין קנדי אונסיס המנוחה
רסס הטיפות באויר הפך לפחות נעים, אז כיוונו חזרה לדירה. עוד היה עלי לנסוע להחזיר את הרכב השכור, כי אין סיבה להחזיק אותו 4 ימים מיותרים. אז נסעתי, החזרתי (בגשם של ממש), וחזרתי ברכבת. היה קריר למדי (וטוב שכך), אם כי לא הייתי לבוש באופן מתאים, אז היה לי די קר.
ובערב יצאנו ברגל לאכול, ובחרנו במסעדה הראשונה שהיה בה מקום. היה טוב, ובעיקר יבש, כי בחוץ הגשם הפך משמעותי.
ועל ההמשך, כבר בהמשך.
סופ"ש רגוע לכולנו, חברים!