דיקסי, יגאל אלון 120 פינת תוצרת הארץ 3, תל אביב. טל. 03-6966123. לא כשר
דיקסי הוא הסטייק האוס הראשון שנפתח בארץ. אין צורך באמת להציג את הדיקסי וסביר שרובכם מכירים את המקום. הסטייקהאוס הישראלי הראשון שנפתח ב 1993 שעליו חתום השף חיים כהן, ופתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הקהל הצביע ברגליים ומאות אנשים נהרו לדיקסי מדי יום, בין אם זה לארוחת ערב מלאה, לארוחת בוקר, או לנשנש המבורגר צד בירה טובה אחרי בילוי לילי רווי אלכוהול. גם כיום, דיקסי מלאה
כבר כתבתי על הדיקסי בעבר ביקורת טובה. אז התמקדתי יותר באגף הבשר שהיה משובח. מה שמסביב היה לעתים גס מדי (דיקסי אף פעם לא היתה ידועה באנינות שלה), אבל הבשר היה טוב מאוד. לאחרונה חזרתי שוב לדיקסי בפעם המי יודע כמה. הפעם בחירת המנות היתה מעט שונה, כשלצד 2 מנות בשר הוזמנו 2 סלטים, תוספות שונות וגם קינוח. הבשר היה טוב, כרגיל. בשר טוב יודעים לעשות כאן. אבל רוב האוכל שמסביב היה גרוע. לא סביר, לא בינוני, לא ככה ככה. אלא גס, כבד, נטול עידון מינימלי ופשוט רע. ככל שהארוחה התקדמה, התוצאה, למרבה הצער, התבררה כעגומה יותר ויותר.
דיקסי. מקור התמונה
מנות ראשונות:
הזמנו סלט עגבניות חריף עם כוסברה בצל סגול קוביות פוקצ'ה וגבינת צאן (45 שקל). הסלט הוגש במעין ערימה של מרכיבים, כשבשכבה התחתונה היו עגבניות, מעליהן קוביות פוקצ'ה ומעליהן מעט גבינה. צורת ההגשה לא היתה אסתטית במיוחד, והיה ראוי לערבב את הסלט בצורה יותר טובה כך שכל המרכיבים יטמעו אחד בשני. ביקשנו מהמלצר צלחות אישיות ושמנו עליהם את הסלט, ערבבנו היטב והוא היה מוצלח בסך הכל .
אי אפשר שלא לציין כבר בשלב זה את השירות הבעייתי. השירות היה לא זמין בחלק גדול מהזמן ונאלצנו לנופף הרבה בידיים כדי להשיג מלצר. מעבר לזה, בעת הגשת הסלטים, קרה דבר שבעצם מספר את הסיפור של השירות. בעת הגשת הסלטים היה קנקן מים במרכז השולחן (שולחן זוגי). בדרך כלל במצב כזה, המלצר מזיז את הקנקן בעצמו או מבקש מאחד הסועדים להזיז מעט את המים. לא סיפור גדול, באמת. כאן, המלצר בחר בדרך שלישית. המלצר הניח את הצלחת ממש בקצה השולחן. הניח ונעלם מיד. כנראה היה קשה מדי להושיט את היד עוד קצת, להזיז מעט את הקנקן (או לבקש להזיז את הקנקן) ולהניח במרכז השולחן. לקחתי אני את הצלחות של הסלטים והנחתי אותן במרכז. אולי זה נשמע דבר שולי, אבל זה באמת דבר שלא נתקלתי בו באף מסעדה. זה כמו שמלצר יניח מנות עיקריות במסעדה בקצה השולחן ולא ליד הסועדים וכל אחד יקח לעצמו את המנה. התחושה שהיתה היא של זלזול. כמו התחושה שקיבלתי לגבי האוכל.
סלט קיסר דיקסי עם עגבניות שרי, קרוטונים, פרמזן וחמאת אנשובי (44 שקל) היתה מנה נוספת. הסלט היה גרוע. שימו לב תחילה לצורת הגשה. התמונה משמאל היא התמונה של הסלט מאתר דיקסי. התמונה מימין הוא הסלט שקיבלנו. כך הוא נראה לפני שנגענו. לא יאומן.
בסלט קיסר טוב, המרכיבים מתחברים לכדי שלם הגדול מסך חלקיו. כאן, הסלט היה גרוע. החסה חסרת טעם והרוטב גס ואגרסיבי. הפרמזן הקרוטונים והעגבניות לא שינו את הרושם מהסלט העגום. זוועה. כדאי שבדיקסי ילמדו מקופי בר כיצד להכין סלט קיסר.
הסלט שקיבלנו הסלט כפי שמוצג באתר דיקסי
עיקריות
ספריבס בזיגוג טריאקי עם קולסלאו (98 שקל) היתה מנה נוספת. טובה מאוד, צלעות 4 במספר הוגשו על מצע קולסלאו ובצד צ'יפס. צורת ההגשה היתה לי מוזרה. הספריבס הוגשו מעל הסלט. הספריבס היו חמים והקולסלאו קר. מדוע להגיש בשר חם על מצע סלט קר? שבאמצע זה יהיה פושר? בכל אופן, מיד הפרדתי את הבשר מהסלט ואכלתי אותו בעודו חם. הוא היה רך, ועסיסי, נטול שומן, ונשר מהעצם בקלות. זה לא הספריבס המעולים שאכלתי במיט בר, אבל זה היה בשר טוב בהחלט. מאידך, התוספות היו גרועות. הצ'יפס היה מהסוג של מקדונלד'ס, קרי קמחי ונטול פריכות וטעם וגם ספוג בשמן. וסלט הקולסלואו? כבר הבנתי שסלטים זה לא הצד החזק של הדיקסי. טעמתי ממנו והוא היה גס, אגרסיבי ומתוק מדי. רובו נשאר בצלחת.
מנה נוספת היתה מנה חדשה בתפריט- פרגית ברביקיו ומייפל, שעועית ירוקה, בייקון, שום ויין לבן, קוביות תפו"א בחמאה שום ופטרוזיליה (75 שקל): גם כאן, נו, נחזור על זה שוב, צורת ההגשה לא היתה הצד החזק של המנה. הפרגית עצמה היתה טובה ועסיסית. הרוטב מיוחד וטעים, וטעמי המייפל היו עדינים והחמיאו לפרגית. כל המסביב היה בעייתי. השעועית הירוקה היתה סתמית. הבייקון נחתך לפרוסות קטנות מדי כך שעד שאכלנו ממנו הוא היה קר. וההום פרייז? נו, גם פה נמאס לי לחזור על עצמי שוב אבל אין ברירה- גס, כבד ומתוק עד זרא.
כמו כן הזמנו קינוח מוס שוקולד חלבה (36 שקל) שלא צולם. הקינוח היה גרוע. לא הרגשנו בטעם חלבה והשוקולד היה רע ולא טעים. כל הקינוח הרגיש כמו משהו שהוכן כלאחר יד. רובו לא נאכל. זוועה מספר 2 (לאחר הסלט קיסר).
אז מה היה לנו הפעם בדיקסי? מנה אחת טובה (סלט עגבניות וגבינה), 2 מנות גרועות (סלט קיסר וקינוח), ועוד 2 מנות עיקריות שכללו בשר טוב, אבל התוספות היו גרועות במיוחד.
ישנן ארוחות רעות וישנן ארוחות רעות. ישנן מסעדות שעושות את המקסימום ומשתמשות בחומרי גלם טובים, בטבחים מיומנים וכל מנה מקבלת את מירב תשומת הלב, אבל משהו בסוף פחות עובד. היו לי ארוחות כאלה, ומבחינתי ראוי לנהוג במתינות במקרים כאלה. ומנגד, ישנן ארוחות רעות שנובעות מזילזול, חוסר אכפתיות ותשומת לב מינימלית. הארוחה בדיקסי שייכת לסוג השני. הגסות, הרישול, הכבדות ואופן ההגשה המרושל של המנות בלטו לכל אורך הארוחה. מה קורה שם במטבח? לאף אחד לא אכפת ממה שיוצא משם? אף אחד לא מסתכל שניה לראות איך נראית המנה? ידעתי בעבר בדיקסי הרבה ארוחות שרובן היו טובות. יתכן שהסיבה להבדל נעוצה בכך שהתמקדתי יותר בחלק הטוב יותר של הדיקסי וזה הבשר, יתכן שהקדשתי פחות תשומת לב לבעיות שעלו ביתר שאת בארוחה הזאת. אולם כרגע מבחינתי, בשביל לאכול ארוחה טובה, דיקסי לא מהווה אופציה ראויה. מקסימום אולי בשביל המבורגר ושתיה. חבל.
דירוג
אוכל: 7.0
מחיר: 7.5
שירות: 6.5: רע וחובבני
אווירה ועיצוב: 8.0
לסיכום: אוכל כבד, גס ומרושל מדי. הבשר טוב אבל כל השאר הרבה פחות, כולל השירות הרע והחובבני.
ציון כולל: 7.0
חשבון
סלט קיסר: 44 שקל
סלט עגבניות וגבינה: 45 שקל
ספריבס: 98 שקל
פרגית במייפל והום פרייז: 75 שקל
קינוח מוס שוקולד חלבה: 36 שקל
סה"כ: 298 שקל
בשביל להעביר את הטעם הרע של הארוחה, קפצתי לגלידה לג'נדה ברוטשילד 45 בתל אביב.
לקחתי קופסה של גלידת אגוזים, גלידת דובדבן על בסיס שמנת ווניל עוגיות. הוניל עוגיות אמנם היה סטנדרטי, אבל האגוזים והדובדבן היו מעולים שבמעולים. בגלידת האגוזים היה טעם אגוזי עמוק ונפלא, והדובדבן היה טעים ומרענן, חף ממתיקות יתר או אנמיות כפי שקורה לעתים בטעם דובדבן. אחת הגלידות הטובות בתל אביב.
