זה סתם ממש כיף לכתוב כותרות לדברים ואז בסוגריים ״או״ ונקודתיים ואז שם חלופי. בא לי פעם לכתוב משהו עם שם כזה. משהו אמנותי, לא רשומה.
אניוואי, רק רציתי ליידע את קוראיי (קוראותיי?) בכך שלא נעלמתי. אני לוקחת עכשיו קורס בקולנוע וקורס בתסריטאות ובשניהם יש לי מטלות. מה שאומר שאני לא כל כך כותבת דברים שאני יכולה לפרסם באינטרנט כרגע. עבודות לקורסים נפסלות אם מפרסמים אותן באינטרנט (המרצים בודקים, תאמינו לי. המרצים בכל מקום *מוזיקה של פסיכו*). את התסריט אני לא יכולה לפרסם כי, ובכן, הוא בשלבי כתיבה במסגרת הקורס ובסוף שנה״ל אמור להיות לי תסריט לסרט קצר שאולי אני ארצה לעשות איתו משהו.
זה ממש מגניב ללמוד, במובן מסויים אני סוף סוף מרגישה כאילו אני מממשת את הייעוד שלי (או: הכישרון שלי) אם רוצים להישמע פחות דרמטיים [מוחעחעחעחע עשיתי זאת שוב! ה״(או: *הכניסו שם חלופי*)״ מכה שנית!] ועוסקת בכתיבה / קולנוע בדרך יותר רצינית מאשר עסקתי בתחומים האלה קודם. הכל מרגיש יותר אמיתי כשמראים לך איך הבמאי עשה את הדבר הזה והשתמש בדבר ההוא או כשמדברים איתך על איך לגרום לתסריט שלך להצליח להיכנס לשוק (או: ״להימכר") ולהגיע לשלבי הפקה כבר בשיעורים הראשונים של קורס תסריט. אני מרגישה כאילו דברים סוף סוף מתחילים לזוז.
באותה נשימה עם - ואולי בזכות - נימה אופטימית זו, אני עדיין עמוסה. אני צריכה להתעסק עם כמויות חומר ועומק של למידה שלא יצא לי להיתקל בהם בעבר. לכן, אני שמחה לחשוף באיחור של שלושה ימים (דאמ, לפני כמה ימים אמרתי לעצמי שאני בטוח אזכור את התאריך) שהקטע הקצר הזה, שנכתב לפני שנה ושלושה חודשים בדיוק, נמצא כרגע בשלבים התחלתיים של עיבוד לתסריט לסרט קצר. הקוראים הוותיקים יותר של הבלוג הזה יודעים שיש לי נטייה לפיתוח קטעים קצרים ועד כה יצאו מזה דברים די טובים (עד שנטשתי). אני מקווה שהפעם, בזכות העובדה שזה מיועד להיות תסריט לסרט קצר ולכן זאת יצירה מוגבלת במספר העמודים שבה וגם כי אני מתכוונת לכתוב את התסריט עם עצמי בבית במקביל להתקדמות התסריט שלי במסגרת הסדנה, אני אצליח להתמיד במשימה שהצבתי לעצמי ולא אנטוש. מי יודע, אולי יום אחד תראו את הסרט שמבוסס על קטע שפורסם ממש פה בבלוג מככב בפסטיבל הסרטים הקרוב לביתיכם (סתם, לא, אני יודעת שלשאוף לדבר כזה זה לחיות בסרט תרתי משמע).
לאחר שנרגעתי עם החפירה כי ראיתי שהרשומה הזאת יותר ארוכה מהפרסומים האחרונים שלי שהם יותר מינימליסטיים מסרט אוונגרד גרמני [סטודנטית לקולנוע או לא סטודנטית לקולנוע, אה? ;)] אני אעזוב את קוראיי המסכנים ואלך לעשות כבר את מה שאני צריכה לעשות.