אהובה
רואה רחוב ואין אדם מולך בו
רק זרם חזק זורם שם ולא יודע מה למה ואיך
אהובתי הרחוקה
איך פעם
בחוף נתונים היינו למהלכי הים
את יודעת
אני חושב על הקטבים
הם עזבו את השמש עכשיו הם קפואים
אולם אני לא אלך מימייך
יש בידייך ירח חם מלא אהבה
בינתיים
אולי לרוח החורף יש נבואות דווקא כשהיא בשער העיר
לא מבין בה כלום
אני רק חושב עלייך היי לי מוכנה