הפורום נפתח לא מזמן. אני משתגעת, מהשאלות אשר נשאלות שם. "אמי נחנקת מהרוק בלילה. מה לעשות?" התשובה היא, להשכיב אותה גבוה ולשים לה גזה מגולגת בין השיניים. "מטופל שלי, הכפות שלו נפוחות. מה לעשות?" הכפות נפוחות, כי הן לא פעילות ואפשר לחמם אותן, ע"י כרית חימום.
למה אין גוף, שאפשר לפנות אליו בשאלות? יש מאות חולים ואלה שאינם אתנו. אי אפשר לרכז בספר, את השאלות עם התשובות? למה כל חולה נידון להיות באפלה כסומא?
ישנם אנשים ש...
מחליפים בעיה נפשית, בבעיה פיזית.
טבעון
אתמול בשבת, נסענו לטבעון. יצאנו ב-10:00, אבל התחלנו להתארגן ב-6:30. אהובה חברתי, ראתה כמה התארגנות אני זקוקה, כדי לצאת. יש לי טרנזיט פולסווגן, אבל אם נוסעות שתי המטפלות, אז יש מקום רק לנוסע אחד.
מזג האוויר היה נפלא. כשהגענו, כמה מדרגות הובילו לבית. הרבה אנשים הרימו את כסא הגלגלים יחד אתי. אני תמיד שואלת את עצמי, איך הגעתי למצב הזה? הרי אני צריכה רק להזיז את הידיים והרגליים וללכת. אני מנסה והן לא זזות. היה שם תינוק בן שנה וחצי, בשם יובל, נכדם של אסתי ויגאל, שהולך ואוכל לבדו. הוא אכל במשך שעה עם מזלג ולא בחל בשום מאכל. אני לא מקנאה בתינוק המושלם הזה, אך בגילי, אני אמורה לפחות לטעום מהמעדנים שהוגשו. אכלתי קופסא, של אוכל מלאכותי.
הגענו הביתה ב-16:00 ובדרך שמתי לב, שכולם נוסעים במכוניות חדישות. נרדמתי ב-19:00, בלי כדור שינה והתעוררתי ב-6:00.
