מה מסתתר מאחורי הוילון האדום בקלף "צדק" ?
תיאור הקלף:
קלף צדק הוא קלף מהארקנה הבכירה בקלפי הטארוט. בחלק מהחפיסות הוא נושא את הספרה 8 ובאחרות את המספר 11.
בקלפי ריידר - ווייט- סמית' בין שני עמודי אבן אפורים גבוהים על כס - אבן פשוט ורם יושבת דמות לבושה גלימה ארוכה מאוד בצבע ארגמן ולראשה שיער בלונדיני עטור כתר סמלי.
וילון אדום מאחוריה מסתיר חלקית שמיים זהובים.
הדמות מישירה מבט למתבונן בה ועל פניה ארשת מסתורין בהבעת פנים קשוחה.
בידה השמאלית מאזניים ובימנית חרב ניצבת זקוף ביד המורמת מעט.
מעט. הגלימה והכתר מצביעים על מעמדה כבעלת סמכות שיפוטית רשמית.
המאזניים מייצגים את שני צידי המטבע בכל קונפליקט שהוא -פנימי או חיצוני הפותח דלת למגוון אפשרויות אף אם סותרות. הללו מובילים לפתיחת ערוצים ממוקדים בהתאם להחלטה שתתקבל.
החרב מייצגת את ההחלטה הסופית והבלתי הפיכה שתתקבל באופן הגיוני -שכלתני , המבטל את מגוון האופציות הסותרות הקודמות ומביא סוף לקונפליקט.
שם הקלף "צדק".
קלף צדק כשמו כן הוא - מתאר ענייני צדק רוחני ו/או צדק ארצי. ככזה, הוא מתייחס להיבטים של חוק ומשפט, אשמה או חפות מפשע.
רומן זדורוב - "עמוס ברנס" של המאה ה 21?!
רומן זדורוב הואשם ברצח הנערה תאיר רדה ז"ל.
אינני משפטנית ולא לי לקבוע ענייני חפות או אשמה של אדם.
כמותי רבים אחרים בארץ וגם בעולם עוקבים מדי פעם אחר פרשיות משפטיות שהסעירו את המדינה.
חלק מהעוקבים עוקבים באדיקות רבה ממני.
פרשיות שנחרתו בראשי הן פרשיות רצח. הרצח של אורון ירדן ז"ל, הרצח נאוה אלימלך ז"ל, הרצח של מלה מלבסקי ז"ל, הרצח של חנית קיקוס ז"ל, הרצח של החיילת רחל הלר ז"ל , הרצח של אסף שטיירמן ז"ל, רצח יצחק רבין ז"ל, ובשנים האחרונות הרצח של תאיר ראדה ז"ל.
לא פעם אני זוכרת את שם הרוצח "עמוס ברנס" ז"ל, יגאל עמיר ולפעמים את שם הנרצח/ת.
היום עלה שוב לכותרות משפט הרצח של תאיר ראדה ז"ל והנאשם רומן זדורוב.
לעניות דעתי, חלק מהטוענים לחפותו נשענים על זיכויו של עמוס ברנס.
חלק מנסים להשוות בין שני המקרים ולהשתמש במקרה של ברנס כדוגמה לעיוות דין שמושלך על רומן זדורוב.
אינני יודעת מי רצח את תאיר ראדה ז"ל ו/או את יתר הנרצחים, נשמתם עדן.
אני רק יודעת שאדם המובא לחקירה מבוהל עד עמקי נשמתו.
כל אדם מבוהל מגיב אחרת. מי אני בכלל לשפוט?!
חנינת אלפורדו
היום התנגן בראשי בנימה מחוייכת - משהו השיר:
אדוני השופט / בצל ירוק
מילים: חיים חפר
לחן: סשה ארגוב
"פעם ראיתי מרפסת בלי אור,
טיפסתי אליה לאורך צינור,
רציתי רק לבדוק את מצב המנורה -
לפתע מי מופיע? המשטרה.
אדוני השופט! אדוני השופט!
זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
אינני אשם, אינני אשם.
לגברת אחת באוטובוס
פיניתי מקום מתוך נימוס,
אבל מרוב צפיפות ומחנק -
הכנסתי לה ת'יד לתוך הארנק.
אדוני השופט...
יום אחד פוגש אני בתייר
שרצה להשקיע באיזה דבר,
אז מכרתי לו בית שלא היה שלי -
כי לא רציתי שיסע מפה עם יחס שלילי.
אדוני השופט...
היה לי שכן נורא ואיום
שלא רצה לחיות איתי בשלום,
כשחטבתי עצים, בא פתאום המסכן
והכניס את הראש מתחת לגרזן.
אדוני השופט...
אדוני השופט, אל תהיה כזה מן...
למה באדם אתה לא מאמין?
רק לא בית סוהר, למען השם -
אינני אשם, אינני אשם.
אדוני השופט..."
שיר אבסורדי ציני-משהו זה עלה בי בעקבות פסק הדין של רומן זדורוב. הרי הוא טוען שאיננו אשם.
סביב אשמתו או חפותו הועלו תיאוריות שונות בינהן "תיאוריית הקונספירציה".
במסגרת זו הציבור נחשף למידע מגוון וכל אדם שנחשף למידע שהוצג בפניו יכול היה לבחור אם ישתתף
ב"משפט ציבורי" או "במשפט שדה" לרומן זדורוב.
חלק מהמידע המופק ככתבות תחקיר ומשודרות כסרטונים בטלוויזיה או באינטרנט מנסים לעורר דעת
קהל ואולי גם להפעיל לחץ על השופטים.
אך לא רק בארץ דברים מסוג זה קרו ו/או קורים.
גם בארה"ב.
"מודים באשמה וחפים מפשע
http://www.motke.co.il/index.php?idr=400&p=2008742
הסרט התיעודי "ווסט ממפיס: הרוצח נחשף" מציג פרשה שהחלה ברצח שלושה ילדים בארקנסו ונהפכה לסאגה משפטית רבת תפניות שנמשכה 18 שנה" (02/06/2013 אורית הראל )
בסרט מתואר אבסורד לפיו שלושה אנשים מודים באשמה אך שומרים על חפותם.
הם זכו לחנינה למרות שהם חפים מכל פשע. חנינתם נקראת "חנינת אלפורד".
זה בעיניי מעין יצור כלאיים לא ראוי!
אבסורד אמרתי? -כן. אבסורד. אבסורד מציאותי.
תיאוריית קונספירציה
לפי כל אמות מידה הגיוניות צדק הוא שחור או לבן. או שאדם אשם או שהוא זכאי.
לפעמים, על פי הגדרות משפטיות נוספות וכחלק מהליך משפטי, תיק משפטי יכול להסגר מחוסר עניין לציבור, ו/או מחוסר ראיות ו/או מחוסר הוכחות, ; אך במקרה שכזה מרחפת על ראש האדם שהתיק עוסק בעניינו עננת חוסר הוודאות. כלומר, ספק בהקשר לאשמתו עדיין נותר כצל סביב ראשו.
לפעמים, אדם מרצה עונש מאסר כשעל ראשו מרחפת עננת חוסר הודאות באשר ליכולתו להוכיח את חפותו לאור העובדה שלא פעם נסיבות הגורל ומניעים זרים לו - מובילים להאשמתו. לא פעם על רקע אינטרסים שונים ומשונים (כגון: פוליטיקה של מאחורי הקלעים, אגו של איש משטרה) וביש מזל של הנאשם שכל חטאו היה להיות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.
בשפת העם לאדם שהואשם על לא עוול בכפו נוהגים לומר ש"תפרו לו תיק".
חזקת החפות - פחד ראשוני
מן הסתם, לעיתים קיימים מקרים הפוכים בהם אשם יוצא לחופשי בשל ייצוג משפטי הולם ושכנוע השופטים (ובארה"ב גם חבר המושבעים) כי
הנאשם חף מפשע.
הדילמה האופפת סוגיות העוסקות בחזקת החפות מוצגת היטב בסרט בכיכובו של ריצ'רד גיר "פחד ראשוני":
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%97%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99
הרחק מעיני הציבור
בכל משפט המתפרסם ברבים יש כמה משפחות הרוסות שטרגדיה הופכת להיות בת לוויה בחייהם:
משפחת הקורבן;
משפחת הנאשם - בין שהוא אשם ובמיוחד אם לא אך הואשם בעודו חף מפשע;
מעגלים סביבן.
גם הציבור חווה כאב בעת שהוא נחשף למידע ומזעזע מהפרטים השונים.
אולם, הציבור הרחב בדרך כלל איננו מלווה את הנפגעים הנוספים ביום יום.
נפגעים אך לא בהכרח נתפסים ככאלה
כפי שציינתי, אינני משפטנית אך ליבי עם אותם אלה מן השופטים בעיקר במשפטי רצח, , שמגלים בדיעבד ש"עבדו" עליהם ולכן הם שלחו
אדם חף מפשע למאסר ממושך בעוד הרוצח האמיתי מסתובב חופשי- על ההשלכות המתלוות לכך.
נראה כי עימם הצדק איננו מלווה בצדקה בדרך כלל והם נותרים כאובים מאחוי חזות קשוחה וערפילי חוסר אכפתיות למצבם. שהרי את מלוא
האהדה רוחש הציבור לנאשם שזוכה ולבני ביתו.
אזור הדמדומים
היום התוודעתי לאבסורד אותו הצגתי לעיל; מודים באשמה אך חפים מפשע בו זמנית.
קלף צדק לא עוסק באזור הדמדומים זה ו/או אחר.
הוא מתאר שיפוט שכלתני המלווה בחמלה אנושית ברמה זו ו/או אחרת.
במעמקיו הוא משקף מציאות כואבת עבור מעגלים שונים ובכלל זה השופטים עצמם.
אז מה מסתתר מאחורי הוילון?
ברבדיו הנסתרים מגלה המציאות את מה שמסתתר מאחורי הוילון האדום: פוליטיקה של מאחורי הקלעים שהקשר בינה לבין צדק קלוש עד לא קיים, לעיתים מסך עשן ולעיתים ראיות מפוברקות, יוקרה, יוהרה וחולשות אנושיות של בני אדם- ובעיקר שופטים - עלי אדמות.
לפעמים, אינטריגות ולחצים חיצוניים מאלצים את השופטים להמנע מזיכוי מוחלט כדי למנוע מצב בו המדינה תאלץ להודות בטעותה, ולשלם לאסיר ששוחרר פיצויים גבוהים!
מאחורי הוילון מסתתרות גם נשמות טהורות שלא חטאו אך נענשות בעצמן - משפחותיהם של האסירים!
בעיקר הילדים! הילדים!!!
מי יעשה צדקה עם שופטים שטעו?
בסופו של יום, הציבור עלול לפתח אי אמון במערכת החשובה ביותר והאמונה על שמירת האינטרס הציבורי - מערכת המשפט.
בסופו של יום היו מי שמשפטם הוכיח לפחות עבורם ש"צדק הוא לפעמים רק שם של כוכב" וש"טחנות הצדק טוחנות לאט" .
קלף "צדק" הפוך
לכל קלף שני היבטים מרכזיים וכמה משניים.
פרשנות הקלף כשהוא הפוך יכולה לרמוז על אי צדק, אינטריגות ועוד.
אך האם הקלף יכול להצביע על שופט שטעה?
האם הוא יכול לקבוע בוודאות ששופט מסוים סרח?
אינני יודעת!
אות קין גם למי שלא סרח כלל
אני יודעת שהקלף חולש על צדק רוחני וצדק ארצי במובניהם המיידיים במוחי ההדיוט- ושלא נדע מצרות.
אני יודעת שלפעמים עשיית צדק עם האחד עלול להיות טרגדיה לאחר.
במשפטים המסתיימים בהרשעה ובשליחת אדם לכלא לשנים ארוכות - גוזרים גם על כאב מתמשך על מעגלים מתרחבים המושפעים לשנים
ארוכות מהחלטה שיפוטית בערכאה שיפוטית וחפים מפשע נענשים על לא עוול בכפם. בינהם, ילדי האסירים - מבחינה זו :"אבות אכלו בוסר --
ושיני בנים תקהינה". על מצחיהם מודבק אות קין גם מבלי שסרחו כלל ונשמתם טהורה.
בעניי טרגדיית משפחת הקורבן ומשפחת הרוצח היא טרגדיה איומה.
מילות סיום:
מכאן שלוחים תנחומים כנים למשפחת ראדה
וגם
למשפחות האבלים מכל הסוגים.
בנוסף, ממני חיזוק
למשפחות הכאובות כולל למשפחתו של רומן זדורוב הנתקלת יום אחר יום במצב עגום ונשאבת לתוך מציאות קשה; בעיקר לאחר שהמצלמות
כבות והציבור כבר מתוודע לכותרות אחרות.
חיזוק מיוחד לילדי כל האסירים שבעל כורחם חוטפים ריקושטים ממקורות שונים במקומות שונים.