אתמול בבוקר הופתעתי והזדעזעתי לשמוע על מותו של דיוויד בואי. מכיוון שהוא הסתיר את מחלתו מהעולם ורק ביום שישי הוציא אלבום חדש, היה קשה לי להאמין שזה באמת קרה.
יש שיאמרו שהוא מת בטרם עת – בגיל 69 בלבד, שהוא לכל הדעות גיל מוקדם מדי למות בו.
מצד שני, עם סגנון החיים שלו בשנות השבעים אף אחד לא היה מתפלא אם הוא היה מצטרף כבר לפני עשורים לרשימה הארוכה מדי של כוכבים שמתו בגיל צעיר.
כמו שרבים מקוראיי הנאמנים (הלא רבים) יודעים, דיוייד בואי היה היוצר והזמר האהוב עליי ביותר ואני מרגיש תחושת אובדן ממשית עם לכתו. כבר לא יהיו שירים חדשים שלו ואני לא אזכה לראות אותו בהופעה חיה.
כשהכרתי את דיוויד בואי לראשונה, ממש לא אהבתי אותו. הייתי בכיתה י"א או י"ב כשהאלבום המצליח ביותר שלו מבחינה מסחרית – Let's Dance יצא. לא אהבתי את השירים ולא את הביצוע.
אבל לא הרבה אח"כ אחי הצעיר החליט שהוא צריך להכיר יותר את המוזיקה "הקלאסית" של הרוק וקניתי לו כמתנת יום הולדת את התקליט The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars.
לא באמת ידעתי מה אני קונה, אבל השם נשמע לי מוכר.
התאהבתי בתקליט משמיעה ראשונה – יצירת מופת של ממש, כולל הכתובת על העטיפה: To be played at maximum volume (משום מה מעולם לא מילאתי אחר ההוראות...)
בעקבות התקליט הראשון הזה המשכתי לקנות עוד מהתקליטים הישנים של בואי ואיכשהו אהבתי את כולם.
לא קניתי את כל התקליטים של בואי, אבל בזכות התקליטים שקנו אחי הצעיר והחברה שלי אז (שגם אותה הדבקתי בשגעון) הצלחתי לשמוע את כל התקליטים שלו שיצאו עד אז שוב ושוב.
במהלך השנים המשכתי לשמוע את השירים הישנים והאהובים, אבל כמעט ולא את החדשים שהוא הוציא בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים.
פה ושם היו הפתעות שאהבתי – כמו למשל הופעתו המשעשעת והשירים שתרם לסרט "המבוך" – Labyrinth
ולפעמים יצאו שירים חדשים שאהבתי לשמוע, אבל הסתפקתי בהשמעות ברדיו ולא טרחתי לקנות את האלבומים
בינואר 2013, אחרי עשר שנים בהן בואי לא הוציא אלבומים חדשים, הוא הפתיע את העולם (ואותי) בשיר חדש שהיה הסינגל הראשון מהאלבום הבא.
הקשבתי לשיר – ואהבתי אותו משמיעה ראשונה. הוא היה עצוב והציג את דיוויד בואי המבוגר השר על עברו. קצת מפחיד אפילו, אבל ממש טוב לטעמי.
החלטתי לקנות את האלבום, אבל לפני שהספקתי להתלבט אם לקנות אותו בדיסק או כMP3, תחנת הרדיו 88FM הקדישה יום שידורים לדיוויד בואי עם שאלות טריויה עליו בכל שעה, כשהפרס לפותר הראשון הוא האלבום החדש.
לשמחתי הצלחתי לזכות באחד הדיסקים ובסך הכל אהבתי את האלבום (אם כי לא כל השירים בו הם יצירות מופת)
אגב טריוייה – ידעתם שבואי מזכיר את מדינת ישראל בשיר אחד (לא מהשנים האחרונות)?
לפני כמה חודשים מאוד שמחתי לשמוע שבואי עומד להוציא אלבום חדש ואולי אף ייצא לסיבוב הופעות.
כשהשיר הראשון יצא, לא ממש אהבתי אותו אבל זה לא הפריע לי לשמוע ולשמוח שדיוויד בואי עדיין פעיל. הייתה בו הבטחה לעתיד.
האלבום החדש יצא ביום שישי האחרון – יום הולדתו ה-69 של בואי. במוצאי שבת שמעתי את כל האלבום ברדיו.
בין היתר שמעתי בתוכנית הכחשה מצד המפיק שלו לגבי השמועות על מסע ההופעות.
כעת אני מבין למה...
מאוד מצער אותי שדיוויד בואי מת לפני שהספיק להוציא עוד כמה אלבומים... לפחות המוזיקה שלו תישאר איתנו.
כמובן שיש עוד הרבה מאוד שירים שלו שאני אוהב, כולל גם ביצועים נפלאים שלו לשירים של אחרים.
הביצוע שלו ל-wild is the wind הופך את השיר הזה לאחד משירי האהבה הגדולים של כל הזמנים
וגם החלטתי לא לוותר על ביצוע חד פעמי (למיטב ידיעתי) ולא מוכר שלו לשיר של סיימון וגורפינקל – America
באופן טבעי אני מסיים את הרשומה בשיר החותם את אלבום המופת The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars - אני חושב שהוא מאוד מתאים:
והרשומה המומלצת היא - המטבח סגור לרגל שיפוצים - בבלוג של ayeletgazit