ככה הוגדרתי במבחני פילת- אשה/ ילדה
כמובן שהם צודקים, הרי אני יושבת מול העו"ס עם עגילי טינקרבל וקרמבולה!
אני זאת שבונה ארמונות חול עם הילדים במקום לשבת לקשקש עם המבוגרים בחוף הים, אני מעדיפה סרט מצוייר עם בעלי בבית מאשר לצאת למועדון, אני עדיין צוחקת מבדיחות פלוצים ואני תמיד מעדיפה שוקו ולא קפה...
אם זה כול כך נכון, למה זה נשמע רע?
ישבנו מול העו"ס והיא הקריאה לנו מהמקומות אשר הדגישה עם טוש ירוק בדוחות שלנו, לא קיבלנו עותק שזה באסה אבל אני די זוכרת מה נאמר...
אינטלגנציה של שנינו מעל הממוצע אבל עם כול הכבוד המבחן לבדוק את זה היה ממש קל...
שנינו מוגדרים כאנשים טכנים ואני גם יצירתית (לפי המבחן אני לא אמורה להיות גם וגם מה שלא מובן בכלל...) פה לא הסכמנו כי בעלי גם יצירתי רק שהמבחן בחן יכולת יצירתיות בכתיבה וציור, אילו היו נותנים לו לגו היו רואים כמה הוא יצירתי!
נכתב שאני לא מספיק מביאה רגשות (מה הם ציפו שאני אתחיל לבכות בפגישה של חמש דקות מול פסיכולוג?) ושבעלי ממש לא מביא בכלל (שהביא לדיון ארוך עם העו"ס של אך הוא צריך ללכת לפסיכולוג לדבר על התמודדות עם הרגשות שלו- כמובן שמולה הסכמנו...) ושהוא מאוד אוהב לרצות אנשים (זה טוב או רע?)
היא שאלה עם בעלי אי פעם אובחן כמוגבל בכתיבה, אמרנו שלא ושאפילו אם כן תמיד הסתדר אז למה צריך אבחון? היא הוסיפה שרשום שבלל האינטלגנציה הגבוה שלו הוא מסתדר למרות המגבלה בכתיבה... פה עשיתי לו פאדיחה והוצאתי מהארנק שיר שכתב לי לפני 7 שנים, שמוכיח שכן יודע לבטא רגשות וגם יודע לכתוב!
כזוג הוגדרתי דומיננתית אך גם רשמו שאולי זה רק במבחן הזה ויש דברים שבעלי יותר דומיננתי (לא הייתי צריכה לשלם לפסיכולוג בשביל לדעת את זה!)
היה רשום משהו על הקושי שלי להתמודד במצבים מלחיצים, הסכמתי כי חשבתי שלא כדאי להתווכח על חסרונות ורק להסכים עם יתרונות, נתתי דוגמא של קשיים בעבודה והיא שאלה אם עזבתי הכול והלכתי- עניתי שכמובן שלא ושאולי התעצבנתי אבל תמיד נשרארתי!
"ומה תעשי עם הילד לא מפסיק לבכות?"
פה הייתי מוכנה עם תשובה מושלמת! סיפרתי לה על מאמר שקראתי על דיכאון אחרי אימוץ (בדומה לדיכאון אחרי לידה שלרוב נגרם מעייפות ופחד להכשל), אמרתי לה שיש לי מערכת תמיכה שיכולים לתת לי הפסקה לנשום אוויר (בעל, אמא, חברה...) וכמובן שתמיד אפשר להתקשר למרכז פסיפס!
לפי דעתי היא התרשמה מהתשובה ושחקרתי את הנושא... רק באסה שכאשר אמרתי שיש לי את הלימודים ככמה שעות של שקט היא אמרה שאני אסיים את הלימודים עד האימוץ...
דיברנו על לתת לגיטימציה לרגשות של הילד (ושל בעלי) ועברנו על מאפינים של ילדים שהינו מוכנים לאמץ... היא שאלה לגבי עמדתינו על אימוץ ילד ממזר ולא בדיוק ידענו מה זה (שהאמא נשואה אך נכנסה להריון מגבר יהודי שלא בעלה) וזה ממש לא מפריע לנו (כמובן שאמרנו שנחקור על הנושא עם זה רלוונטי על מנת שנידע לגבי נישואים בעתיד של הילד וכו... ובסה"ך תהיה לנו חתונה בלאס ואגס!)
לסיכום רשום בתוצאות המבחן שלשנינו יש יחסים בן אישים תקינים שהעו"ס שוב ושוב הדגישה שזה הכי חשוב לאימוץ!
יצאנו עם תחושה טובה, שסוף סוף מכירים אותנו לעומק
קבענו מועד לביקור בית לעוד שבועיים... אני בלחץ שהבית יראה מזמין ומותאם בטיחותי לילדים, בעלי חושב שהכי טוב להיות אנחנו האמיתים, בכול מקרה יש לנו מה לסדר עד אז!
מעין