שארל פרו נולד בפריז, הצעיר משבעה אחים. אביו היה עורך דין וחבר פרלמנט, ואחד מאחיו - אדריכל. גם שארל למד משפטים. שירי תהילה שכתב למלך לואי הארבעה עשר, זכו לתשומת הלב המלכותית, והוא החל לעבוד כמזכירו של ז`אן בטיסט קולבר, אחד משרי המלך. ב - 1671 מונה לחבר באקדמיה הצרפתית. פרו למד באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול, וכן באקדמיה המלכותית לארכיטקטורה. לאחר מותו של קולבר פרש פרו מחצר המלכות והתמסר לכתיבה. ב - 1687 היה במרכזו של פולמוס ציבורי בין סופרים מודרניים לבין תומכי הסופרים הקדמוניים, כשכתב את הפואמה "דורו של לואי הגדול". בתגובה פרו פרסם ספר "הקבלות בין הקדמונים והמודרניים", ובו שטח את רעיונותיו בעניין.
פרסומיו הבאים היו מעשיות בחרוזים - גריזלדה, המשאלות המגוחכות ועור החמור. ב- 1697 פרסם את ספרו הנודע ביותר, "סיפורי אמא אווזה", שהסיפורים בו מבוססים על סיפורים שעברו מפה לאוזן במהלך הדורות, שחלקם אף נכתבו על ידי סופרים אחרים. פרו הוציא את הספר לאור בשם בנו, פייר פרו דארמנקור, שהיה אז בן 19, ועובדה זו עוררה שערוריה בקרב החוג החברתי של פרו. פרו, אמנם לא הכחיש מעולם שהוא זה שכתב את הספר, אך לא ברור מדוע רצה לשמור את זהות המחבר מטושטשת.
המעשיות תורגמו לשפות רבות, וילדים בכל העולם רצו לשמוע אותן שוב ושוב, אם כי הנמענים האמיתיים של הסיפורים היו מבוגרים בני המעמד הגבוה. פרו הכניס בסיפורים מסרים שתאמו את אמונותיו בדבר עליונות האצולה והדבקות בדת הקתולית. בין המעשיות המפורסמות של פרו: כיפה אדומה, היפהפיה הנרדמת, כחול הזקן, סינדרלה, החתול במגפיים ואצבעוני.
פרו מת בגיל 75 בפריז.
לוגו גוגל בכל העולם כולל סצינות מתחלפות משלושה סיפורים של פרו - סינדרלה, היפהפיה הנרדמת והחתול במגפיים.
התמונה נלקחה מכאן