חלק גדול מהמידע שנודע לטיול ולאתרים השונים בו הוא מידע שעובר מפה לאוזן. למשל אחד מאתרי הקמפינג שבו שהינו הוא אתר לא ממש ידוע שיש בו מעיינות חמים, שאחד הנהגים ניסה במקרה או שמע עליו מקשרים אישיים לפני אי אלו שנים, היה מרוצה - והעביר הלאה את המידע לכל שאר הנהגים שמחפשים אתר קמפינג באיזור. וכך נוצר מצב שבו ביקרנו באתר הזה בטיול שערכתי ב 2008, וגם 6 שנים אח"כ בקיץ 2014. רק שבמובן מסוים באתר הזה יש עבורי זכרונות קצת עצובים: באיול שערכתי ב 2008 היו איתי שתי אחיות יהודיות אמריקניות בשנות החמישים לחייהן. שתיהן היו מקסימות, אבל אחת היתה קצת קוטרית והתלוננה שקשה לה ושכואבת לה הרגל. הערב שאותו בילינו באתר הקמפינג הזה היה אחד הערבים שהיה לה מצב רוח טוב, ייתכן שבגלל שהמעיינות החמים הקלו לה על הכאבים, ובאותו ערב בילינו היא, אני ואחותה בשירה של שירים בעברית (שתיהן מסתבר שהיו במקהלה כחלק מהקהילה שלהן).
בערב האחרון לטיול, אחד הנהגים החליט לערוך מין "ניסוי חברתי": הוא בחר באופן אקראי את אחד המטיילים, וביקש ממנו לשתף עם הקבוצה מי בעיניו הפך את הטיול הזה למיוחד. איכשהו הגיע תורה של האחות ה"קוטרית", והיא סיפרה שדווקא אני עזרתי לה בטיול בכך שניסיתי לעודד אותה ולדחוף אותה כשהיה לה קשה.
שבועיים שלושה אחרי הטיול קיבלנו כולנו אימייל מאחותה, שבישר לנו שכשהיא חרה הביתה לאחר הטיול התגלה לה סרטן, והיא הלכה לעולמה כמה ימים לפני כן - ובאימייל היא הודתה לנו על כך שהפכנו את הטיול (שהיה הטיול המשותף האחרון שלה ושל אחותה) למהנה ומיוחד עבורן. אני מודה שייתכן שהן (או לפחות האחות החולה) ידעו על המחלה מראש ולא רצו להעציב אותנו, אבל עצם העובדה שזכיתי לעזור לה לעבור חוויה שונה בטיול היתה חשובה לי - ולכן גם היה לי קצת מוזר לחזור לאתר הקמפינג שבו בילינו את אחד הערבים המיוחדים של הטיול, וגם באתר קמפינג אחר שבו ערכנו את הערב שבו שיתפנו בחוויות מהטיול.
הנה כמה בקתאות שנמצאות ליד אתר הקמפינג עם המעיינות החמים ביוטה.
Image may be NSFW.
Clik here to view.
Image may be NSFW.
Clik here to view.
