ישנם דברים שהשתיקה יפה להם.
בפרט דברים העלולים לגרום לשבר גדול.
לפעמים צריך לשתוק ולפעמים לשמור את הדברים בצנעה. לדאוג לצנעת הפרט (או הכלל)
לא לרוץ עם כל סיפור או בדל של סיפור אל התקשורת, כי שם גורלות כבר נחרצים 
ללא קשר לאמינות הדיווח, לתוכנו ולנוגעים בדבר.
חכמה גדולה היא לדעת מתי לשמור על שתיקה
ומתי לשבור אותה ולא רק מתי, אלא גם היכן. 
במסכת אבות נאמר: "שמעון בנו אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
וניתן לפרש את הדברים האלו ב-2 אופנים:
1. (הפירוש המקובל והמפורסם יותר) הטוב ביותר הוא לשתוק, בדומה ל"סייג לחכמה - שתיקה".
לפעמים לשתיקה יש עוצמה ומשמעות גדולה יותר מאשר לדיבור.
2. לא ראיתי שום דבר טוב היוצא מן השתיקה, כלומר לא טוב לשתוק, אלא דוקא חשוב לדבר, להוציא את מה שיש לומר.
אבל בעצם אין באמת סתירה בין 2 הפירושים האלו כי כמו שכתבתי קודם, לפעמים הדבר הנכון הוא לשתוק ולפעמים נכון יותר לדבר,
כשאין לך מה לומר - עדיף שתשתוק ולא תבזה את עצמך או תעמיד את עצמך במבוכה על ידי אמירת דברים שהם לא לעניין או לא רלוונטיים
אבל כשיש לך מה לומר, כלומר מה לחדש ולהוסיף, דיבורים שיכולים להביא תועלת - אז ודאי עדיף שתאמר אותם, אבל תאמר אותם במקום שבו הם באמת יכולים להביא תועלת.
כשלאדם יש כוונה ישרה וטהורה - הוא ימצא את הזמן והדרך הנכונים לומר דברים באופן הנכון והמועיל ביותר וגם יהיו לו את הכוחות לשתוק כאשר לדיבור שלו אין כל תועלת וכל שכן כאשר הוא בעל פוטנציאל לנזק. 
על אף היצר להוציא החוצה דברים שעשויים ליפול על אוזן קשבת ומסוקרנת לדברים שלך - אם האוזן הזו היא "אוזן המן" 
- אוזן ששומעת ועושה בדברים האלו שימושים לרעה - אז כדאי לתת לה להתייבש ולא להזין אותה בחומרי נפץ שהיא כל כך חפצה בהם על מנת לעשות בהם שימוש עוין.
ישנם אנשים בעלי כושר הלקאה עצמית. הם מרגישים כל כך אשמים שהם זקוקים להלקות את עצמם ואת כל מי שלדעתם אשם יחד איתם, אך ההלקאה שלהם לא מספיק עושה רושם, עד שהם צריכים להזמין אחרים שילקו אותם או את מי שהם חושבים שצריך להלקות ואז הם מגייסים לצורך כך את כל מי שרק אפשר בכך שהם מציגים לראווה כל רפש וקלקול שהם מסוגלים למצא בתוכם ואם הם לא מוצאים הרבה מזה - אז הם ממציאים כזה, כדי להאדיר את התמונה שהם רוצים להציג. 
יש להם איזו כוונה חיובית נסתרת - לתקן את עצמנו ע"י שאחרים יכו בנו ויחזירו אותנו למוטב, אבל הדרך שלהם כל כך מעוותת ונלעגת עד שכבר לא משנה אם הדברים שלהם אמיתיים, מוגזמים או תלושים לחלוטין מהמציאות.
לשבור זו מילה קשה, זו הריסה של משהו בנוי וקיים. לפעמים זה הכרחי כמו קיר רעוע המט לנפול והוא מסכן את מי שעובר לידו, אזי חשוב לשבור אותו על מנת לבנות חדש טוב יותר. לשבור על מנת לבנות זה דבר חיובי אבל לשבור על מנת להרוס ולקלקל - זה דבר שלילי ולכן לפני שאתם באים לשבור משהו, עשו דין וחשבון כנה עם עצמכם - האם המטרה היא באמת לתקן ולבנות משהו טוב יותר או שהמטרה היא לפגוע ולהזיק. אם התשובה האמיתית והכנה היא האפשרות השניה - אז אנא המשיכו לשתוק ואל תשברו שום דבר, אבא שלכם לא זגג וגם לא פועל בניין והמחיר שיידרש לתקן אחר כך את הנזק הוא כבד מאד וחבל.... 
אז לסיכום: אם לא לשתוק, אז לפחות גם לא לשבור ואם רוצים לשבור אז כנראה שעדיף באמת לשתוק (אלא אם יש לכם תכנית מסודרת ומתוקצבת לבנייה מחדש... 
)
הערה: רשומה זו היא כמובן רק הגיג פילוסופי ללא הקשר מסויים... 