בקיצור: בן גוריון חושב על ניצחון במלחמת העצמאות. $$$ [3593]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
את הסיפור של היום לקחתי מהביוגרפיה "בן-גוריון" של מיכאל בר-זוהר. הוא מופיע בעמוד 759 בספר:
בתאריך 24.5.1948, כלומר עשרה ימים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, כתב דוד בן גוריון מסמך בו קבע את המטרות האסטרטגיות שלו. במסמך הזה הוא כתב, בין היתר, כך: "החוליה החלשה בקואליציה הערבית היא לבנון. שלטון המוסלמים הוא מלאכותי וקל לערערו. יש להקים מדינה נוצרית, שגבולה הדרומי יהיה בליטאני. נכרות אתה ברית. כשנשבור כוח 'הלגיון' ונפציץ רבת-עמון נחסל גם עבר-הירדן, ואז סוריה נופלת. אם מצרים עוד תעז להילחם – נפציץ פורט-סעיד, אלכסנדריה וקהיר. וכך נגמור המלחמה – ונעשה חשבון אבותינו עם מצרים, אשור וארם".
הערות:
הדברים נכתבו כאשר הנשק מצ'כוסלובקיה, כולל מטוסים, היה בדרכו לארץ, ובן גוריון מפנטז על מה נעשה עם הנשק הזה. במציאות הדברים התרחשו אחרת ממה שבן גוריון תיכנן. המלחמה לא הסתיימה בניצחון ישראלי ולא בהתפרקות הקואליציה של מדינות ערב נגדה.
שימו לב לסיגנונו המיוחד של בן גוריון, עם השמטת מילת היחס "את" - האופיינית לו.
מדינה נוצרית בלבנון – העדה המרונית היתה אז שליטה בלבנון והמוסלמים בלבנון היו די חלשים. הרעיון של מדינה נוצרית, שתהיה בת ברית של מדינת ישראל, היה רעיון די מתבקש. גם ערי ז'בוטינסקי דיבר על כך. גם מלחמת לבנון הראשונה החלה, כאשר זאת היתה כוונתו של אריק שרון, כוונה שסוכלה ע"י רצח באשיר ג'ומאייל. הבעייה היא שבמהלך השנים מאז 1948 גדלה האוכלוסיה המוסלמית, ובמיוחד השיעית, בלבנון, והמרונים הפכו מיעוט.
גבולה הדרומי יהיה בליטאני – כלומר שגבולה הצפוני של ישראל יהיה נהר הליטאני.
אשור וארם – בן גוריון חי את התנ"ך, ולכן הוא משתמש בשמות העתיקים, וגם רוצה "לעשות עימם חשבון".
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 606,149 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
תגיות: הסטוריה, בן גוריון, סיפורים, סיפורים שקרו באמת, לבנון, מלחמת העצמאות, מרונים, סיפורי בן גוריון, ערי ז'בוטינסקי, אריק שרון, מיכאל בר-זוהר, מצרים, אשור, ארם, הומור,