הרבה פעמים אמרו לי שאני מקדימה את זמני.
בכל מיני דברים.
אני חושבת, אני עושה או רק רוצה לעשות, ואז... תקופה מסויימת אחר כך, הרעיון הקטן והפרטי שלי הופך לטרנד מטורף.
מקדימה את זמני.
הפעם, זה קשור לצביעה.
כשהייתי ילדה היו לי, מן הסתם, חוברות צביעה. כאלה רגילות, של ילדים. אחר כך היו לי כל מיני "דפי אלתר" ושאר ירקות.
אבא שלי, היה תמיד "סוחב" לי את החוברות וצובע קצת בעצמו.
טוב אז... בעצם הוא הקדים את זמנו.
כשגדלתי, היה לי ולאבי תחביב משותף. ביחד היינו חומסים את חוברות הצביעה של כל ילד שעבר בסביבה וצובעים לו קצת...
לפעמים, כשאף אחד לא ראה, היינו קונים חוברת צביעה, משקרים שהיא עבור איזה ילד ויושבים לצבוע בה.
כשנולדו הילדים הראשונים בחבר'ה היו שני סוגי אמהות בין חברותי.
אלה שבכל פעם כשבאתי לבקר היו מושיטות לי את חוברות הצביעה והצבעים של הינוקא, ואלה, המכשפות, שהזהירו אותי לא לגעת... "זה של י' " אמרו, תוך שהן מלמדות את י' נדיבות מהי.
והשנים חלפו...
ואז הגיע הטרנד....
והתחילו לצוץ בחנויות ספרי צביעה למבוגרים.
קניתי לי כמה ספרים, בעיקר בחו"ל.
די הרבה קיבלתי במתנה.
צבעתי קצת כאן, קצת שם, בלי סדר ובלי לסיים לגמור שום ציור במלואו.
בלי טושים מיוחדים, בלי להרטיב את הצבע במים, בלי טכניקות אור וצל...
סתם בצבעי עפרון.
הנאה שקטה ומרגיעה.
נהניתי מאד אבל אף פעם לא התיחסתי אל זה כאל משהו שמצדיק פוסט בבלוג.
כי אני לא באמת רואה בזה אומנות או יצירה.
למרות שמלאכת שילוב הצבעים מצריכה יצירתיות מסויימת.
אני לא משתגעת על סוגי הצבעים החדשים, הטושים המזמרים והרעש הנורא שזה חולל ברשת.
אני לא משתגעת על... טוב, הבנתם.
זה היה קצת יותר מדי רועש עבורי.
טרנדי....
ואז קיבלתי את הספר הזה.
כן, כן, להתנסות
כשבר, מנהלת הבלוגיה, שאלה אותי אם אני רוצה את הספר, תכף ומיד עשיתי את הדבר הבא:
מכרתי את נשמתי לשטן,
הפרתי את הבטחתי שיותר לא אתעסק בפרסומת,
וקפצתי "כן!!רוצה! מאד רוצה!!"
מעט חששתי.
בין סדרות הספרים שיש בשוק ישנה סדרה שלטעמי האישי היא ממש גרועה.
"רק שזה לא יהיה זה"
"רק שלא אצטרך לשקר".
אז זה לא זה.
ואני לא צריכה לשקר כשאני מספרת לכם שאני מאוהבת בספר הזה!
לספר יש כמה מאפיינים שהופכים אותו לאהוב עלי במיוחד.
פרטים קטנים.
מה שמבדיל בין ציור לצביעה של ילדים לבין זה של "גדולים" הוא גודל, או יותר נכון קוטן, השטח שיש לצבוע.
ככל שהשטח קטן יותר, כך הציור שווה יותר.
הזמנה להפעלת הדמיון.
הכי כיף זה שיש מקום להוסיף שרבוטים משלנו. כלומר הספר אינו רק ספר לצביעת תמונות מוכנות אלא נותן אפשרויות להוסיף פרטים.
המשחק הזה מופיע כמה פעמים לאורך הספר ואני אהבתי את זה מאד. בהחלט ערך מוסף לצביעה.
דבר נחמד נוסף שיש בספר הזה הוא שמשני צידי כפולת דפים מודפס אותו ציור בדיוק. בצד אחד הוא מלא פרטים קטנים לצביעה, ובצד השני...לבד, חברים, ציירו לבד. כיד הדמיון הטובה עליכם. העתיקו את הציור המקורי או המציאו אחר משלכם. תענוג.
אחד מפורט,
ואחד משאיר לנו את העבודה....
תמונת ראי.
הנאה רבה מצאתי בציורים המורכבים כתמונת ראי. בדוגמא שהבאתי ציר הסימטריה עובר לרוחב הדף.
נהניתי להשתעשע בצבעים ולצבוע באותו אופן, כלומר, הפוך.. אם תתבוננו היטב בצביעה תבינו את כוונתי.
יש עוד המון דברים מעניינים בספר הצביעה הזה:
יש ציורים שמתפרשים על פני כפולת עמודים. לפני כמה ימים התחלתי לצבוע את זה. אני משערת שזה יהיה מרשים מאד בסוף.
אני אוהבת כשהציור מותחל ויש לי אפשרות להמשיכו כרצוני.
הספר מסתיים בכמה דפים ריקים ובהם הזמנה לציור.
איכות הדפים מצויינת וזה עושה חשק לצייר.
כמו שראיתם, הציורים ממש יפים.
לסוסון הים הזה אני צופה מראה מרהיב.
לפני כמה ימים התחלתי לצבוע אותו, הדף כבר צבעוני הרבה יותר, ואני יודעת שהוא יהיה חתיך.
אה... כמעט כולם....
לא מבינה את הקטע הזה עם הג'וקים.
סליחה, אבל את הדף הזה אשמח לתרום למי מכם שחובב ג'וקים... 
איכס!!!
אתם בטח כבר מבינים שאת דף הנוצות הזה אהבתי במיוחד...
ואיתו אסיים את הסקירה.
אז מה היה לנו?
ספר מדליק וכייפי לשעות של פנאי חורפי אהוווווב! 
בעצם, לא הפרתי את הבטחתי.
הבטחתי שאסקר רק ממתקים (מה שסקרתי עד היום היו חלבה, שוקולד מעולהו עוגיות נהדרות).
ומה הפעם?ממתק! לכל הדעות!
תודה שהצצתם איתי לספר,
ותודה לבר ששלחה לי אותו.
ט"ז בשבט תשע"ו